היבטים פדגוגיים
בלמידה מקוונת

ממצאים של קבוצת מחקר

יו"ר קבוצת המחקר | ד"ר ענת כהן, אוניברסיטת תל-אביב

הקדמה

מבוא

תהליכי הוראה, למידה והערכה

תהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים בסביבה מקוונת, אינם שכפול של התהליכים המתרחשים בכיתה, וזאת מפאת המאפיינים הייחודיים של סביבות למידה אלו.

עקרונות מנחים

בתהליכי הוראה,למידה והערכה

יישום של שינויים בתפקיד המורה, תהליכי למידה המועצמים על ידי סביבות הלמידה המקוונות ותהליכי הערכה במגוון אמצעים המתאימים לסביבות מקוונות.

עקרונות מנחים

לבעלי העניין בהוראה ולמידה מקוונות​

ממד 'בעלי עניין' הוא הממד הבסיסי, שכן הפיתוח של תהליכי הוראה-למידה-הערכה (דהיינו, 'תהליכים') ובחירת הכלים הטכנולוגיים מושפעים מן התפיסות, הכישורים והמאפיינים האישיים של בעלי עניין אלה.

עקרונות מנחים

לתכנון וליישום היבטים טכנולוגיים

על מנת להפיק מהטכנולוגיה את הפוטנציאל הטמון בה ועל מנת להשתמש בה ביעילות ללמידה ולהוראה מרחוק, נדרשת הבנה מעמיקה שלה, כמו גם של הקשר בין המורה, הלומד והטכנולוגיה.

מונחון

הקדמה

נייר זה נכתב על ידי קבוצת חוקרים מאוניברסיטאות וממכללות שונות בארץ. הקבוצה נדרשה לתת את הדעת לשני מצבים: הבחנה בין למידה מרחוק לשעת חירום לעומת למידה משולבת בזמן בידוד חלקי או בשגרה. על כן, נעשתה הבחנה טרמינולוגית בין למידה מרחוק מהבית (Home-based, distance learning) למתווה של מצב בידוד בשעת חירום; לבין למידה מקוונת (Online learning) למתווה של מצב משולב / מעורב בכיתות ובבתים (מתאים גם לשגרה אך במינונים שונים). למידה מקוונת באמצעות האינטרנט יכולה להתקיים גם בכיתות ולא רק מרחוק.    

נייר זה מהווה גרסה ראשונית של העקרונות ללמידה מרחוק/למידה מקוונת אפקטיבית שיעזרו למשרד החינוך להתוות את החזרה ללמידה (במצבי שגרה, ביניים, סגר). העקרונות המוצעים אורגנו סביב שלושה ממדים בעלי חפיפה מסוימת:תהליכי הוראה (כולל גם הדרכה/הכשרה), למידה והערכה 

  1. בעלי העניין (תלמידים, מורים והורים)
  2. היבטים טכנולוגיים, הכוללים מרכיבי עיצוב טכנולוגיה והטמעה

שלושה ממדים של עקרונות הלמידה המקוונת

מבוא: תהליכי הוראה (כולל גם הדרכה/ הכשרה), למידה והערכה

אחד האתגרים הגדולים העומדים בפני מערכת החינוך במעבר להוראה מקוונת, הינו הצורך להתמודד עם השינוי בתהליכי הוראה ולמידה. תהליכי ההוראה והלמידה המתרחשים בסביבה מקוונת, אינם שכפול של התהליכים המתרחשים בכיתה, וזאת מפאת המאפיינים הייחודיים של סביבות למידה אלו. 

מאפיין מרכזי שונה אחד, הוא אופן התקשורת בין מורה לתלמידים ובין עמיתים. התקשורת באמצעי המדיה הדיגיטליים מצמצמת מבעים בלתי-ורבליים כגון הבעת פנים, קשר עין, תנוחות גוף וטון דיבור, המווסתים את תהליכי האינטראקציה. לפיכך, על המורה והתלמידים להתמודד ולהתרגל למציאות שונה, שבה הגדרת האינטראקציה שונה מההגדרה המוכרת בתהליכי ההוראה והלימוד פנים אל פנים. 

מאפיינים ייחודיים נוספים של הסביבה המקוונת, הם שינויים בתחושת הזמן, יכולת לקיים פעילויות א-סינכרוניות ולא לינאריות, היעדר מיקום מוגדר להשתתפות בלמידה כאשר התלמידים נמצאים בסביבות למידה מגוונות, יכולת ניהול כיתה שונה ואפשרות למתן מידה רבה יותר של עצמאות ללומדים. מאפיינים ייחודיים אלו מהווים הזדמנות להוראה המאפשרת למידה בקצב אישי, יכולת העמקה, קישור הנלמד לחיי היום יום, אוטונומיה בלמידה והרחבת נקודת המבט בעקבות החשיפה לריבוי דעות בקהילה מקוונת.

האתגר הכרוך במעבר להוראה מקוונת מהווה בד בבד הזדמנות לחשיבה רפלקטיבית על תהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה הקיימים, ובחינתם מחדש הן לצורך התאמתם לסביבה מקוונת, והן לאימוץ תהליכים אלו להמשך ההוראה גם כאשר היא מתבצעת פנים אל פנים. 



ארבע רמות של שינויים פדגוגיים

על פי מודל SAMR קיימות ארבע רמות של שינויים פדגוגיים כתוצאה משילוב טכנולוגיה דיגיטלית בהוראה:

עקרונות מנחים

עקרונות מנחים בתהליכי הוראה, למידה והערכה בלמידה מקוונת

יישום של שינויים בתפקיד המורה

קיום תהליכי למידה המועצמים על ידי סביבות הלמידה המקוונות

קיום תהליכי ההערכה המבוצעים תוך שימוש במגוון אמצעי הערכה בסביבות למידה מקוונות

עקרונות מנחים לבעלי העניין בהוראה ולמידה מקוונות

תלמיד

מורים

הורים

עקרונות מנחים להיבטים טכנולוגיים

שוויון. עדכניות. תמיכה. התאמה.

מונחים הקשורים להיבטים פדגוגיים של למידה מרחוק

חברי קבוצת המחקר

(לפי סדר אלפביתי)

ד"ר אדלר עידית ליאורה, אוניברסיטת תל-אביב

גב' אדרי מרצ'י, הטכניון

ד"ר בלאו אינה, האוניברסיטה הפתוחה

ד"ר בן יהודה גל, האוניברסיטה הפתוחה

ד"ר בן עמרם סיגל, סמינר הקיבוצים

גב' הייזמן אורנה, אוניברסיטת בר-אילן

ד"ר הרשקוביץ ארנון, אוניברסיטת תל-אביב

ד"ר זייפרט תמי, סמינר הקיבוצים

פרופ' כ"ץ יעקב, המכללה ירושלים ואוניברסיטת בר אילן

ד"ר סופר טל, אוניברסיטת תל-אביב

פרופ' עשת יורם, האוניברסיטה הפתוחה

ד"ר פוקוש-ברוך אלונה, מכללת לווינסקי 

ד"ר שונפלד מירי, סמינר הקיבוצים

אחריות ובחירה

Responsibility and Choice

חשוב להעניק לתלמידים הזדמנויות לקבל החלטות ולהיות אחראים לפעילויות שונות בכיתה. לשם כך, חשוב ליצור סביבה כיתתית דמוקרטית שהנורמות בה נקבעות בשיתוף התלמידים. אפשר לפתח את תחושת האחריות של התלמידים באמצעות התכנים הנלמדים ואופן הוראתם, וגם באמצעות שיעורים שמעבירים התלמידים עצמם, השתתפות בפעילות קהילתית, התנדבות וכדומה. 

האחריות והבחירה יכולים להעצים את תחושת השייכות בהקשר חינוכי הכוללת בין השאר, רגשות של קבלה, הערכה, להרגיש חלק מקבוצה לקבל עידוד מאחרים (מורים ותלמידים) בכיתה ולהרגיש חלק משמעותי מחיי הכיתה והפעילות המתרחשת בה. 

בהוראה מקוונת מומלץ לשתף את התלמידים בהגדרת כללי ההתנהגות בשיעורים המקוונים (למשל, מתי ניתן לכבות את המצלמות ומתי לא, איך מבקשים רשות דיבור, איך יוצאים להפסקה, האם מותר לאכול בשיעור).  בנוסף, ניתן לתת ביטוי ליכולות ייחודיות של תלמידים בתחומים טכנולוגים בהכנת סרטונים/מצגות/שימוש באפליקציות על מנת להעביר חלק מתכני הלימוד לכלל הכיתה, להגדיר פרויקט כיתתי מקוון שהכיתה תורמת לקהילת בית הספר – למשל, מתן שיעורים פרטיים לתלמידים בכיתות צעירות יותר, חניכה בפלטפורמה דיגיטלית ועוד.

רפלקציה והערכה עצמית

Self- reflection and Self- assessment

על המורים להטיל על התלמידים משימות הדורשות מהם לחשוב על עבודה שעשו, ולנסות להעריך אותה בעצמם על פי אמות מידה שהציב המורה או קבעה הכיתה. תהליך זה אינו מסתיים בהערכה עצמית, אלא דורש מהתלמידים לחפש דרך לשפר את עבודתם. הלמידה המקוונת מאפשרת לנטר את תהליך הלמידה של התלמידים על ידי דוחות שניתן להפיק (לכמה שיעורים נכנסו, כמה זמן נכחו בשיעור, כמה מטלות הגישו, האם הוגשו במועד וכו'). על בסיס המידע שנאסף ניתן לזהות פערים, לבנת תכנית התערבות ולפתח בקרב התלמידים מיומנויות של ניטור עצמי. בנוסף, ניתן להשתמש ביכולת לבצע סקרים בפלטפורמה הדיגיטלית ובכך לאפשר לכיתה להעריך יחד את אפקטיביות תהליכי הלמידה.

דרך נוספת לפתח את יכולת הרפלקציה וההערכה העצמית בלמידה המקוונת הינה למלא טופס מקוון של הערכה עצמית שמאפשר לתלמיד להעריך את תוצריו ולמורה להגיב ובכך ליצר תהליך אינטראקטיבי של שיפור ולמידה. 

עקרונות מנחים בתהליכי הוראה, למידה והערכה בלמידה מקוונת

יישום של שינויים בתפקיד המורה

היכרות עם משאבים דיגיטליים קיימים היא תנאי הכרחי המאפשר למורה לעשות בהם שימוש מקצועי מושכל בהתאם לצרכים הספציפיים של תלמידיו ומטרות הלמידה שלהם. במקרים מסוימים המורה מתפקד כשותף – כזה שלומד יחד עם התלמידים ומהם. 

כדי לאפשר התאמה של חומרי הלמידה להקשר שונה וללומדים שונים בעלי העדפות למידה שונות ומאפיינים אישיותיים שונים, תפקיד המורה מתמקד גם בעיצוב מחדש של חומרי הלמידה למדיה דיגיטליים במקטעים קוהרנטיים קטנים. 

המורה כמפתח מיומנויות אוריינות דיגיטלית בקרב הלומדים במקביל להשגת המטרות בתחום הדעת (למשל: ידע, פיתוח מיומנויות).

כך לדוגמה, לגבי האסטרטגיה הראשונה ברשימה שלהלן: הבטחת יציבות תקציבית וארגונית למערכת החינוך. אסטרטגיה זו ננקטה בצורה מובהקת בקליפורניה, שם המושל הוציא צו אשר הבטיח את המשך תקצובה של מערכת החינוך. אולם הצעד שנקט המושל הקליפורני מתאים לאופן שבו פועלת מדינת קליפורניה, והאופן שבו ממומנת ומאורגנת מערכת החינוך המקומית. במדינות אחרות, ובישראל, עשוי הרצון להבטיח יציבות תקציבית וארגונית ללבוש צורה אחרת ולהתבטא באופן מעשי באמצעים אחרים. 

עקרונות מנחים בתהליכי הוראה, למידה והערכה בלמידה מקוונת

קיום תהליכי למידה המועצמים על ידי סביבות הלמידה המקוונות

המדגישים את חלקו של הלומד בהבניית הידע, ומעודדים תהליכי למידה פעילה בהם הלומד במרכז, כגון למידה בדרך החקר (inquiry) או למידה מבוססת פרויקטים (Project-based learning – PBL). מאפייני הסביבות המקוונות, כגון חופש פעולה רב מבחינת זמן ההשתתפות, מיקום הלמידה, זמינות מקורות המידע ואפשרויות תקשורת מאפשרים למנף את תהליכי הלמידה הקונסטרוקטיביסטית באמצעות ביצוע פרויקטים ומחקרים בסביבת המגורים של הלומדים תוך שימוש באמצעים דיגיטליים.

תהליכי למידה המזמנים התנסות בבניית תוצרי למידה מוחשיים: במרחב הפיסי (למשל, רובוט) או הדיגיטלי (למשל, אנימציה). הסביבה המקוונת מספקת לתלמידים חומרי גלם מהם ניתן לבנות ולעצב תוצרי למידה דיגיטליים, החל מתוצרים פשוטים כגון מצגות וכרזות ועד לסרטונים ותוצרי תכנות חזותיים (למשל בתוכנת סקראץ') המאפשרים פיתוח חשיבה מחשובית. 

התייחסות לפעולות שהלומד עושה באופן עצמאי תוך גיוס משאבים קוגניטיביים, מטה-קוגניטיביים ומוטיבציונים על מנת להשיג את מטרות הלמידה שלו, בתהליכי תכנון, ניטור והערכה של פעולותיו. מיומנויות אלו חיוניות לתפקודו הנוכחי, לתפקודים עתידיים, וללמידה לאורך החיים. מאפייני סביבת הלמידה המקוונת מאפשרים ללומד מידה רבה של אוטונומיה, הדורשת ממנו להפעיל מיומנויות של הכוונה עצמית בלמידה (כגון ניהול זמן, הצבת מטרות ללמידה ועירור מוטיבציה).  יש לפעול להעברת האחריות ללמידה מהמורה לתלמיד באופן הדרגתי, תוך הצבת פיגומים מתאימים ותמיכה ללומד באופן עקבי לכל אורך התהליך.

זוהי למידה המתרחשת בזוגות, קבוצות קטנות או קהילות למידה. קיימות שלוש רמות של שיתופיות: שיתוף (sharing), יצירת תוצר משותף תוך חלוקת תפקידים (cooperation) ושיתוף פעולה (collaboration). שיתופיות יכולה לתמוך בהשגת מגוון רחב של יעדי הוראה, כגון: השגת שליטה בתוכן הנלמד; פיתוח מיומנויות 'רכות', כמו למשל, עבודת צוות ושיתוף פעולה; שיפור יכולות מטה-קוגניטיביות על ידי שיתוף ברעיונות או העברה וקבלה של ביקורת, ועוד. למידה מרחוק יוצרת הזדמנויות לפתח מיומנויות של שיתופיות מקוונת, יחד עם זאת, על מנת למנף הזדמנויות אלה (כגון בשיחות ועידה בוידאו, מסמכים שיתופיים וחלוקה לחדרים ב-zoom), דרושה הכוונה פדגוגית כדי שתתבצע שיתופיות ברמה הגבוהה ביותר של שיתוף פעולה. למשל, בעבודה על מסמך שיתופי חשוב להדגיש את הצורך בקבלת החלטות ובביצועים משותפים ולתת הנחיות שיובילו לכך, כדי שהתלמידים לא יסתפקו ברמות הנמוכות יותר של שיתופיות כגון חלוקת תפקידים, בה כל תלמיד כותב פסקה או יוצר שקופית בנפרד, אלא יעבדו באופן דינמי ובמשותף, תוך התייעצות ועזרה הדדית. בתקופות של למידה מרחוק בשעת חירום, כאשר על המשתתפים נגזר בידוד חברתי ופיסי, שיתופיות מקוונת יכולה לתת מענה לצורך בחברה. לפיכך יש לאפשר ללומדים בתקופות אלה הזדמנויות רבות לניצול המדיה באופן שיתופי, כדי לתמוך לא רק במטרות לימודיות אלא גם במטרות חברתיות ורגשיות, המקבלות משמעות יתר בזמנים אלה.  

 למידה מקוונת מטשטשת את הגבולות בין סביבת למידה פורמלית וסביבת למידה בלתי פורמאלית ויוצרת מרחב למידה משותף המאפשר למידה אותנטית ולמידה בהקשר. בזמן הוראה מקוונת התלמידים נמצאים בסביבות מגוונות. סביבות אלו, כמו גם מגוון האנשים הנוכחים בעת הלמידה, יכולים לספק הזדמנויות ייחודיות ללמידה אותנטית, המעוגנת בחיי הלומד, ושואבת מחיי היום-יום שלו לצרכי למידה משמעותית. הוראה מקוונת יכולה, באופן טבעי, לשלב אלמנטים מחיי הלומד במהלך הלמידה (כגון שילוב חוויות מחיי המשפחה, חוויות מחיי התלמיד בביתו, תרבות ועוד). כמו כן, הלומד יכול להיכנס לסיטואציות הלמידה עצמן (כגון בסיורים וירטואליים במוזיאון, פעילות בעולמות וירטואליים 3D והתנסות במשחקי למידה מקוונים שבהם הלומד משתתף כשחקן) ולמתן אפשרויות בחירה לפי תחומי עניין.

בלמידה סינכרונית מידת הקשב של תלמידים לאורך זמן נמוכה מרמת הקשב של תלמידים בכיתה הרגילה, לאור מאפייני המדיום וכן בגלל העומס הקוגניטיבי המועצם על ידי הסחות דעת זמינות. לכן, בסביבות מקוונות עולה החשיבות של גיוון בלמידה, על ידי פעילויות שונות, עיתוי ואורך הלמידה, אופן הלמידה, כמו גם בטכנולוגיה בה משתמשים. למשל, ניתן לגוון את הלמידה על ידי שימוש בשיטה חלוקת השיעור למנות קטנות (chunks). בשיטה זו מתבצעת חלוקה של זמן השיעור לסדרה של פעילויות קצרות. לדוגמה, רצף אפשרי: הסבר במליאה, עבודה שיתופית מקוונת (למשל בחדרים מפוצלים בזום), עבודה עצמאית וסיכום במליאה. רצף אפשרי נוסף: מפגש במליאה, משחק דיגיטלי שיתופי במליאה, הקניית מיומנויות, צפייה בסרטון ודיון במליאה. עקרון המנות הקטנות חשוב גם בהכנת חומרי למידה דיגיטליים על ידי המורים ללמידה א-סינכרונית. למשל, במקום להכין סרטון אחד ארוך רצוי להכין סדרה של סרטונים קצרים, או לשתול במהלך הסרטון הארוך שאלות אינטראקטיביות השוברות את רצף הצפייה. שיטה זו מתאימה גם לשימוש בטכנולוגיה ניידת וגם ליכולת קשב קצרה.

העיקרון המנחה בשיטה זו הוא עיקרון הבחירה: עיצוב מיקרו-למידה מנגיש ללומד יחידות לימוד קטנות (מיני-קורסים או שיעורים בודדים) המעוצבות ככוורת. הכוורת מאפשרת בחירה של יחידות הלימוד ומתאימה גם לארגון שיעורים ומטלות לתלמידים בזמן חירום וגם לארגון קורסים להכשרת עובדי הוראה בנושאים של למידה מקוונת.

דיונים בכיתה

Classroom Discussions

דיונים בכיתה עשויים לפתח את כישורי התקשורת של התלמידים ואת יכולתם לנהל דיאלוג פורה עם אחרים. לשם כך, על המורים לשאול שאלות פתוחות, להדגיש הסתמכות על ידע, לעורר רפלקציה על תהליך החשיבה, לעודד הקשבה פעילה והישענות על רעיונות שהביעו אחרים, לפתח את היכולת להבחין בין העיקר לטפל ולאפשר לכל התלמידים לבטא את רעיונותיהם. 

מורים יכולים להתמודד עם האתגרים הייחודיים ללמידה המקוונת בהקשר זה במגוון דרכים. לדוגמא, לנהל שיח על מאפייני הדיונים בלמידה המקוונת ולפתח יחד עם התלמידים נורמות ניהול דיון מותאמות, ליצר הקשבה פעילה על ידי כתיבת מחשבות בצ'אט תוך כדי הדיון, לפנות לתלמידים בשמם ולבקש לשמוע את עמדתם ביחס לטיעון שהוצג על ידי תלמיד אחר ועוד.

עקרונות מנחים בתהליכי הוראה, למידה והערכה בלמידה מקוונת

קיום תהליכי ההערכה המבוצעים תוך שימוש במגוון אמצעי הערכה בסביבות למידה מקוונות

אודות בעלי העניין

'בעלי עניין' הם האנשים הנוטלים חלק בקהילת הלומדים או קשורים לקהילה זו: צוותי הוראה, תלמידים, והורי התלמידים ומורי מורים.

ממד 'בעלי עניין' הוא הממד הבסיסי, שכן הפיתוח של תהליכי הוראה-למידה-הערכה (דהיינו, 'תהליכים') ובחירת הכלים הטכנולוגיים מושפעים מן התפיסות, הכישורים והמאפיינים האישיים של בעלי העניין. ממד זה עוסק בתפיסות של בעלי העניין בהתייחס להוראה ולמידה מקוונים, במאפייני הפרט המשפיעים על תהליכים אלו, וכן במיומנויות הטכנו-פדגוגיות הנדרשות לשימוש אפקטיבי בטכנולוגיה למטרת ביצוע של תהליכי הוראה, למידה והערכה.

תמיכה וחום

Warmth and Support

על המורים ליצור סביבת למידה בטוחה ואכפתית שבה ירגישו התלמידים מוערכים ושייכים ויהיו חופשיים ליטול סיכונים ולשאול שאלות. על המורים לגלות התעניינות בתלמידים ובבעיות שלהם, והם יכולים לשתף אותם באנקדוטות אישיות.

את הקרבה והחום בלמידה המקוונת ניתן לקדם במגוון דרכים. כך למשל, ניתן לברך כל תלמיד אישית בפתח השיעור ובכך לאפשר לו הנכחה בשיעור, לקיים "ביקורי בית" של מורה לכל תלמיד דרך פלטפורמת הלמידה הדיגיטלית על מנת לחזק את ההכרות האישית ואת הצרכים הייחודיים של כל תלמיד, ליצור מסגרות שמקדמות אינטימיות בתהליכי הלמידה המקוונת, (פיצול רנדומלי או מכוון לחדרי דיונים בפלטפורמת הלמידה הדיגיטלית) וכדומה. 

עקרונות מנחים לבעלי העניין

תלמידים

  • תפיסת הלמידה – פיתוח ההבנה שהלמידה נמשכת לאורך החיים באופן פורמלי ובלתי פורמלי.
  • תפיסת תפקיד הלומד – התלמיד כשותף פעיל בתהליך הלמידה ולעיתים גם בהוראה ובהערכה. ההבנה שהלומד הינו חלק מקהילה לומדת של מורים ותלמידים המבוססת על למידה רשתית.
  • תפיסת הטכנולוגיה – קידום תפיסות חיוביות של התלמידים כלפי שילוב טכנולוגיה בתהליכי הלמידה והבנת תרומתה להתפתחותם האישית והמקצועית.
  • שליטה בטכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) – פיתוח השליטה של תלמידים ביכולות תקשוב בסיסיות, כגון שימוש במחשב וגלישה באינטרנט.
  • אוריינות דיגיטלית – הכרה ושליטה במיומנויות של אוריינות דיגיטלית, כגון אוריינות מידע, אתיקה וסכנות ברשת.  
  • כישורי לומד פיתוח חמש מיומנויות יסוד של למידה יעילה: תקשורת (Communication), שיתופיות (Collaboration), חשיבה ביקורתית (Critical Thinking), יצירתיות (Creativity) ופתרון בעיות מורכבות (Complex problem-solving). 
  • מיומנויות חברתיות – פיתוח וקידום של עבודת צוות, למידת עמיתים ושיתופיות.
  • גמישות מחשבתית – נכונות לשינוי ודינמיות בחשיבה. בסביבה מקוונת נדרשת גמישות מחשבתית, הנכונות להתאים את הלמידה לשינויים בסביבת הלימודים, כגון ניווט בסביבה לא-לינארית (מסתעפת) המשתנה בתדירות גבוהה.
  • אמפתיה – הגברת המודעות של תלמידים לאתגרים עימם הם מתמודדים בלמידה מקוונת. לצד המודעות, אמפתיה לקשיים של עמיתים ומורים תסייע לתלמידים להתמודד עם קשיים שעולים בעקבות הריחוק והניכור שהטכנולוגיה עלולה לייצר, והתסכול שנובע ממחסור בזמינות של אמצעי קצה ו/או בתמיכה טכנית בבית. 
  • מוטיבציה ותחושת מסוגלות – הגברת המוטיבציה של תלמידים ללמוד בסביבה דיגיטלית וקידום תחושת המסוגלות העצמית שלהם בסביבה זו.
  • קשב וריכוז – הכרה והתחשבות ביכולתם של תלמידים להיות מרוכזים לפרק זמן מוגבל כאשר הלמידה המקוונת היא סנכרונית והתלמידים הם לומדים פסיביים.
  • הכוונה עצמית של הלמידה  self-regulation learning- הכרה בחשיבותה של הכוונה עצמית של הלמידה בסביבות דיגיטליות, אשר נסמכת על מוטיבציה של הלומד ויכולותיו המטה-קוגניטיביות. קידום  היכולת לבצע משוב עצמי (היזון חוזר) על הלמידה באמצעות כלים טכנולוגיים.
  •  

עקרונות מנחים לבעלי העניין

מורים

  • תפיסה של למידה לאורך החיים – פיתוח ההבנה שהלמידה מתקיימת ונמשכת בכל עת באופן פורמלי ובלתי פורמלי (כגון השתלמויות מקצועיות, פורומים מקצועיים וקבוצות ברשתות חברתיות, MOOC).
  • תפיסת תפקיד המורה כשותף – ביסוס תפקיד המורה כשותף בכל המהלכים הקשורים בהוראה למידה והערכה יחד עם תלמידיו ועמיתיו כחלק מקהילה לומדת, תוך שמירת תפקידו בניהול התהליכים. 
  • תפיסת הטכנולוגיה המתחדשת בתהליכי הל"ה – פיתוח תפיסת פדגוגיה דיגיטלית שבמרכזה הטכנולוגיה המתחדשת. קידום עמדות חיוביות של המורים כלפי שילוב טכנולוגיה בהוראה ובלמידה, והבנת הערכים המוספים של הפדגוגיה הדיגיטלית.
    • אוריינות מידע ואוריינות טכנולוגיות מידע ותקשורת (ICT) – פיתוח השליטה של תלמידים ביכולות תקשוב בסיסיות, כגון שימוש במחשב וגלישה באינטרנט.
  • אוריינות דיגיטלית – הכרה ושליטה במיומנויות של אוריינות דיגיטלית, כדי שהמורה יוכל לפתח מיומנויות אלו בקרב תלמידיו. מיומנויות אלה עוסקות בתהליכים קוגניטיביים וחברתיים-רגשיים הנחוצים לפעילויות בסביבה דיגיטלית, כגון היכולת לאתר מידע, לבקר אותו ולהשתמש בו בצורה מושכלת.
  • דרכי הוראה מקוונת הכרה והתנסות בסביבות דיגיטליות מגוונות, כדי שהמורה יבחר בטכנולוגיה המתאימה לפדגוגיה שתכנן. 
  • הוראה מבוססת נתונים – הכרות עם תהליכי איסוף נתונים וניתוחם כחלק מתהליך ההוראה והלמידה, וכמפתח תהליכי הערכה פנימיים של המורה והתלמיד.  
  • 'העברת הידע' (Transfer of Knowledge)פיתוח היכולת להעביר ידע מתחום אחד לתחום אחר, ושימוש בידע ובמיומנויות בהקשרים נוספים. 
  • עבודת צוות ושיתופיות – קידום עבודת עמיתים, עבודה על פי מומחיות ופיתוח שיתופי של תכנים ואסטרטגיות הוראה המתאימים ללמידה המקוונת. כמו כן, עידוד יצירת מאגרי מידע שיתופיים, שבהם ניתן לשתף בפרקטיקות ובתכנים המתאימים ללמידה המקוונת.
  • גמישות מחשבתית – נכונות לשינוי ודינמיות בחשיבה. בסביבה מקוונת נדרשת גמישות מחשבתית, הנכונות להתאים את הלמידה לשינויים בסביבת הלימודים, כגון ניווט בסביבה לא-לינארית (מסתעפת) המשתנה בתדירות גבוהה.
  • אמפתיה – הגברת המודעות של תלמידים לאתגרים עימם הם מתמודדים בלמידה מקוונת. לצד המודעות, אמפתיה לקשיים של עמיתים ומורים תסייע לתלמידים להתמודד עם קשיים שעולים בעקבות הריחוק והניכור שהטכנולוגיה עלולה לייצר, והתסכול שנובע ממחסור בזמינות של אמצעי קצה ו/או בתמיכה טכנית בבית. 
  • מוטיבציה ותחושת מסוגלות – הגברת המוטיבציה של תלמידים ללמוד בסביבה דיגיטלית וקידום תחושת המסוגלות העצמית שלהם בסביבה זו.
  • קשב וריכוז – הכרה והתחשבות ביכולתם של תלמידים להיות מרוכזים לפרק זמן מוגבל כאשר הלמידה המקוונת היא סנכרונית והתלמידים הם לומדים פסיביים.
  • הכוונה עצמית של הלמידה ( (self-regulation learning- הכרה בחשיבותה של הכוונה עצמית של הלמידה בסביבות דיגיטליות, אשר נסמכת על מוטיבציה של הלומד ויכולותיו המטה-קוגניטיביות. קידום  היכולת לבצע משוב עצמי (היזון חוזר) על הלמידה באמצעות כלים טכנולוגיים.

עקרונות מנחים לבעלי העניין

הורים

יצירת שינוי תפיסתי אצל הורים בקשר ללמידה מרחוק:

זאת באמצעות בניית ערוץ תקשורת בין ההורה למורה שבו ניתן להעלות את צרכי התלמיד וקשייו בזמן הלמידה המקוונת; יצירת שותפות בין בית הספר להורים כך שההורים מודעים לתהליכים המתרחשים בבית הספר ומבינים אותם; ויצירת קהילה של הורים שבה יוכלו לתרום ללמידה מרחוק. 

  1. שיתוף הדדי בצרכים (רגשיים, קוגניטיביים וחברתיים) ובקשיים של התלמידים, אותם חווים ההורים והמורים. 
  2. שיתוף ההורים בתהליכים שמתרחשים בבית הספר על מנת להגביר את המודעות שלהם ולהעמיק את הבנת התהליכים על ידם. 
  3. גיוס הורים לקהילה לומדת וכשותפים ללמידה מרחוק.

אודות ההיבטים הטכנולוגיים

לטכנולוגיה תפקיד מרכזי בלמידה מרחוק, בכך שהיא מאפשרת שימוש בסביבות למידה מקוונות עבור תלמידים ומורים ומנגישה משאבי למידה רבים. אולם, על מנת להפיק מהטכנולוגיה את הפוטנציאל הטמון בה ועל מנת להשתמש בה ביעילות ללמידה ולהוראה מרחוק, נדרשת הבנה מעמיקה שלה, כמו גם של הקשר בין המורה, הלומד והטכנולוגיה. לבחירות הנעשות בהקשר הטכנולוגי עשויות להיות השלכות על אופני ההוראה והלמידה מרחוק. מכאן נובעת החשיבות של תכנון השימוש בטכנולוגיה בלמידה מרחוק, ביצוע הלמידה מרחוק בסיוע הטכנולוגיה, וההערכה של הלמידה מרחוק באמצעות הטכנולוגיה.

לכאורה, הטכנולוגיה אינה מרחב טבעי כמו זה לו רגילים מורים ותלמידים במפגשי פנים אל פנים בבית הספר. עם זאת, ניתן לקדם באמצעותה למידה משמעותית לא פחות – ואולי לעתים יותר – מאשר בכיתת הלימוד. כדי לבחון אם תקשורת מתווכת-טכנולוגיה מתקיימת באופן טבעי במהלך הלמידה וההוראה, ניתן להשתמש בחמשת הקריטריונים הבאים: 

  • מעורבות בסביבה אחת, בה ניתן לראות ולשמוע את המשתתפים
  • תקשורת סינכרונית, כזו המאפשרת תגובות בזמן אמת ובחינתן של תגובות כאלו
  • יכולת לראות את הבעות הפנים של המשתתפים
  • יכולת לראות את שפת הגוף של המשתתפים
  • האזנה לדיבור

כך, למשל, על פי קריטריונים אלו, שיעור המתקיים בתוכנת זוּם, תוך שכל המשתתפים מפעילים את מצלמות הרשת שלהם, ייחשב טבעי יותר מאשר עבודה א-סינכרונית (שלא בזמן משותף) על מסמך משותף. אין בכך לומר ששיעור זום הינו יעיל יותר מבחינה פדגוגית, אקדמית או רגשית-חברתית מאשר פעילות סביב מסמך משותף, אלא כדי לומר שככל שהטכנולוגיה פחות טבעית, יש צורך להשתמש באמצעים נוספים על מנת להתגבר על פער הטבעיות.

התמורות והרווחים שיש לטכנולוגיה להציע נובעים מהמטרות שהמורים מגדירים לגביה, אשר מתורגמים לפדגוגיה; זאת מאחר ואותה טכנולוגיה יכולה להיות בעלת פוטנציאל שונה בהקשרי למידה שונים, וטכנולוגיות שונות יכולות לשמש חלופות זו לזו במצבי למידה דומים. לפיכך, הטכנולוגיה הנרכשת בהתאם לשיקולים פדגוגיים הינה בעלת השלכות על הפדגוגיה. יתר על כן, יש לבחון התאמות פדגוגיות שנדרשות כתוצאה משימוש בטכנולוגיות שונות. אלה עשויות לקדם החלפה של דרכי הוראה ולמידה בדרכים חדשות, להעצים את הפדגוגיה הקיימת, לשנותה, ובשלב הגבוה ביותר – להגדיר פדגוגיה חדשה, ובכך להוביל לשינוי מהותי של תהליכי הוראה ולמידה.

לאור כל זאת, כאשר מתכננים ומטמיעים תשתית טכנולוגית להוראה ולמידה מרחוק, כדאי להביא בחשבון את העקרונות המוצגים בפרק זה.

עקרונות מנחים

טכנולוגיה

לטכנולוגיה תפקיד מרכזי בלמידה מרחוק, בכך שהיא מאפשרת שימוש בסביבות למידה מקוונות עבור תלמידים ומורים ומנגישה משאבי למידה רבים. אולם, על מנת להפיק מהטכנולוגיה את הפוטנציאל הטמון בה ועל מנת להשתמש בה ביעילות ללמידה ולהוראה מרחוק, נדרשת הבנה מעמיקה שלה, כמו גם של הקשר בין המורה, הלומד והטכנולוגיה.

לבחירות הנעשות בהקשר הטכנולוגי עשויות להיות השלכות על אופני ההוראה והלמידה מרחוק. מכאן נובעת החשיבות של תכנון השימוש בטכנולוגיה בלמידה מרחוק, ביצוע הלמידה מרחוק בסיוע הטכנולוגיה, וההערכה של הלמידה מרחוק באמצעות הטכנולוגיה.

לכאורה, הטכנולוגיה אינה מרחב טבעי כמו זה לו רגילים מורים ותלמידים במפגשי פנים אל פנים בבית הספר. עם זאת, ניתן לקדם באמצעותה למידה משמעותית לא פחות – ואולי לעתים יותר – מאשר בכיתת הלימוד. כדי לבחון אם תקשורת מתווכת-טכנולוגיה מתקיימת באופן טבעי במהלך הלמידה וההוראה, ניתן להשתמש בחמשת הקריטריונים הבאים: 

  • מעורבות בסביבה אחת, בה ניתן לראות ולשמוע את המשתתפים
  • תקשורת סינכרונית, כזו המאפשרת תגובות בזמן אמת ובחינתן של תגובות כאלו
  • יכולת לראות את הבעות הפנים של המשתתפים
  • יכולת לראות את שפת הגוף של המשתתפים
  • האזנה לדיבור

כך, למשל, על פי קריטריונים אלו, שיעור המתקיים בתוכנת זוּם, תוך שכל המשתתפים מפעילים את מצלמות הרשת שלהם, ייחשב טבעי יותר מאשר עבודה א-סינכרונית (שלא בזמן משותף) על מסמך משותף. אין בכך לומר ששיעור זום הינו יעיל יותר מבחינה פדגוגית, אקדמית או רגשית-חברתית מאשר פעילות סביב מסמך משותף, אלא כדי לומר שככל שהטכנולוגיה פחות טבעית, יש צורך להשתמש באמצעים נוספים על מנת להתגבר על פער הטבעיות.

התמורות והרווחים שיש לטכנולוגיה להציע נובעים מהמטרות שהמורים מגדירים לגביה, אשר מתורגמים לפדגוגיה; זאת מאחר ואותה טכנולוגיה יכולה להיות בעלת פוטנציאל שונה בהקשרי למידה שונים, וטכנולוגיות שונות יכולות לשמש חלופות זו לזו במצבי למידה דומים. לפיכך, הטכנולוגיה הנרכשת בהתאם לשיקולים פדגוגיים הינה בעלת השלכות על הפדגוגיה. יתר על כן, יש לבחון התאמות פדגוגיות שנדרשות כתוצאה משימוש בטכנולוגיות שונות. אלה עשויות לקדם החלפה של דרכי הוראה ולמידה בדרכים חדשות, להעצים את הפדגוגיה הקיימת, לשנותה, ובשלב הגבוה ביותר – להגדיר פדגוגיה חדשה, ובכך להוביל לשינוי מהותי של תהליכי הוראה ולמידה.

לאור כל זאת, כאשר מתכננים ומטמיעים תשתית טכנולוגית להוראה ולמידה מרחוק, כדאי להביא בחשבון את העקרונות הבאים:

  • מיפוי אמצעי הקצה (מחשב שולחני, מחשב נייד, טאבלט, סמארטפון) של תלמידי בית הספר והמורים הזמינים להם לשימוש מרחוק – בדיקה של הטכנולוגיה הקיימת כדי להתאים את התוכנית הלימודית לאפשרויות הטכנולוגיות אשר בידי התלמידים והמורים (לדוגמה, בית עם 3 ילדים שיש בו מחשב אחד בלבד).
  • מיפוי מיומנויות תקשוב ואוריינויות המידע בקרב תלמידי בית הספר והמורים – בדיקה של מיומנויות שימוש באמצעי קצה (לדוגמה, שימוש במעבד תמלילים, גיליון נתונים, תוכנה לעריכת מצגות, היכרות עם סוגי מדיה שונים, צילום, התקנת תוכנות, וכדומה) ושל אוריינות מידע (איתור של מידע, הערכתו ושימוש בו), על מנת להתאים את ההוראה והלמידה בהתאמה. 
  • התאמת הלמידה וההוראה לאמצעי הקצה הזמינים לתלמידי בית הספר ומוריו ולמיומנויות תקשוב של קהילת בית הספר (בהתאם לסעיפים הקודמים).
  • שימוש בטכנולוגיות מסייעות עבור תלמידים ומורים עם צרכים מיוחדים (לדוגמה, תוכנה להקראת טקסטים כתובים, שימוש באתרים שעומדים בתקני הנגישות, ציוד ייחודי מסייע).
  • הזדמנויות שוות לתלמידים ולמורים בעלי סגנונות למידה שונים (הנגשת החומרים במלל, בכתב ובתמונה/וידאו).
  • שיפור של טכנולוגיות קיימות בהתאם לצרכים הפדגוגיים (לדוגמה, שיעור מקוון קולי – יש להתקין מיקרופון, רמקולים ומצלמה).
  • שיפור טכנולוגיות קיימות כדי לקדם פדגוגיה חדשנית (לדוגמה, משחקים לימודיים וסביבות וירטואליות מחייבים כרטיס גרפי ברמה גבוהה).
  • הרחבה ושכלול של מיומנויות תקשוב ואוריינות מידע בקרב המורים והתלמידים (לדוגמה, שימוש במסמכים שיתופיים לעבודה קבוצתית, חיפוש מידע באינטרנט והערכתו).
  • הערכה מתמדת של מיומנויות התקשוב של התלמידים והמורים הקשורים ללמידה מקוונת על מנת לקדם את ההוראה והלמידה (לדוגמה יכולת שימוש בתוכנות ללמידה שיתופית).
  • פיתוח תשתית טכנולוגית-פדגוגית להוראת חשיבה חישובית-אלגוריתמית של התלמיד על מנת לקדם יכולת ניתוח, וחשיבה אנליטית (לדוגמה, שימוש בתכנות scratch, python בהתאם לגיל התלמידים).
  • הכשרה ופיתוח מקצועי של סגלי הוראה לשימוש בסביבות הוראה ולמידה מקוונות.
  • הכנת התלמידים ללמידה בסביבות מקוונות (לדוגמה, קיום ימים מקוונים בשגרה).
  • הקמת מערך תחזוקה ותמיכה שוטפת בהיבטים טכנולוגים וטכנו-פדגוגיים (לדוגמה, מערך תמיכה טלפונית או מקוונת בית ספרית, עירונית ו/או מחוזית).
  • תמיכה בקבלת החלטות באמצעות מערך נתונים מגוון (על היבטים אקדמיים ואפקטיביים) באמצעות העברה אוטומטית שוטפת של נתונים למורים וברמת בית הספר (לדוגמה, שיתוף והעברת נתונים בין מערכות מידע – כגון בין זום (Zoom) למודל (Moodle) – לשם קבלת נתונים על השתתפות תלמידים-מספר שעות וכדומה).
  • גיוס הטכנולוגיה למגוון דרכי התקשרות בין תלמידים, מורים ובעלי עניין בקהילה (לדוגמה, מערכות של מסרים מיידיים כגון ווטסאפ, מערכות של ווידאו בזמן אמת כגון סקייפ וכדומה).
  • התנסות שוטפת בלמידה מקוונת בשגרה: יש לקיים באופן שוטף הוראה ולמידה עתירות-טכנולוגיה.
  • צבירת ניסיון של מורים ותלמידים בלמידה מקוונת (לדוגמה, שיעורים בלמידה מרחוק, ימי למידה מרחוק, ייעוץ והשתלמויות מרחוק וכדומה).
  • התנסות במגוון טכנולוגיות למידה (סינכרוניות כגון גוגל מיטינג וא-סינכרוניות כגון מודל או גוגל קלס), הן בלמידה מרחוק והן לצורך תמיכה בלמידה פנים אל פנים (לדוגמה, שימוש באתר מלווה בכל שיעור).
  • יכולת מעשית לתפעול מערכות טכנולוגיות ללמידה מרחוק (לדוגמה, moodle, zoom כדו'). 
  • פתיחה אוטומטית של אתר מלווה לכל שיעור המשולב במערכת השעות הבית ספרית.
  • הנגשה של מגוון סביבות להוראה לשם היכרות עם האפשרויות הטכנולוגיות שהן מזמנות (לדוגמה, רשת חברתית ללמידה שיתופית).
  • ייעוץ במציאת הטכנולוגיה המתאימה לפדגוגיה על ידי מומחה לעיצוב הוראה (לדוגמה, שימוש בכלים לאיסוף נתונים במסגרת למידת חקר).
  • התאמה אישית של הלמידה לפי צורכי הלומדים באמצעות ממשקים טכנולוגיים חכמים (לדוגמה, זיהוי קצב למידה איטי של לומד, זיהוי למידה מיטבית של לומד באמצעות תמונות לעומת טקסט).
  • שימוש מושכל בטכנולוגיה לצורכי הערכה (לדוגמה, שימוש במערכות אוטומטיות לזיהוי רמת ידע ומיומנויות בתחומי דעת שונים).
  • מוגנות – אבטחת מידע, אתיקה, פרטיות והתנהלות מושכלת בלמידה מקוונת.
  • מודעות לצורך בהגנה על מידע שנאסף בלמידה המקוונת (לדוגמה, פרסום כללים אודות ההתנהלות ברשת כולל סכנות – וירוסים).
  • שמירה על פרטיותם של התלמידים והמורים במרחבי למידה מקוונים (לדוגמה, שמירה על פרטי מורים ותלמידים מפני חשיפה לגורמים חיצוניים, כגון חברות מסחריות).
  • שמירה על כללי האתיקה ברשת על ידי מורים, תלמידים ובית הספר (לדוגמה, הפצה של הקלטות שיעורים, העתקה של תכנים).
  • שמירה על זכויות יוצרים בהתייחס למשאבים מקוונים (לדוגמה, מניעת שימוש בתמונות עם זכויות יוצרים).

התייחסות לעקרונות הללו, אשר נקודת המוצא שלהם היא הטכנולוגיה לטובת הפדגוגיה, מהווה תנאי הכרחי לקבלת החלטות אשר יקדמו תהליכים פדגוגיים משמעותיים לקידום ההוראה והלמידה, תוך הבאה בחשבון של כל בעלי העניין המעורבים בה.

הנגשת הלמידה מרחוק

גם בהינתן שמערכת החינוך תידרש לצמצום הפערים הדיגיטליים ע"י אספקת מכשירי קצה ונגישות לאינטרנט, יש להניח כי זהו תהליך שלא יושלם בזמן הקרוב. לאור זאת, מערכת החינוך צריכה להידרש להכין חלופות ללמידה מרחוק שאינה מתבססת רק על למידה מקוונת. זאת ע"י פיתוח אמצעי למידה לא מקוונים אם בצורה של חומרים מודפסים, מרחבים קוליים, או שימוש בשידורי הטלוויזיה.

באופן ספציפי מומלצים הצעדים הבאים: 

  • עבור תלמידים דוברי ערבית ובמיוחד תלמידים בישובים בדואים:  
    • יש להדפיס ולהפיץ חוברות למידה בתוך הקהילה באמצעות הוועד המקומי/הורים מתנדבים/מתנ"סים/צוות ביה"ס/מורים מהיישוב עצמו.
    • יש להקפיד על הערכה חלופית באמצעות משימות שבועיות שאינן דורשות הכנה רבה אך שומרות על קשר רציף עם המחנך/ת ו/או המורה.
    •   חשיבה על מתכונת ללמידה חלופית עבור אוכלוסיות חסרות נגישות: קיימות בשוק תוכניות חלופיות  (על בסיס מסחרי), יש לחשוב כיצד ניתן להנגישן ללא עלות (לדוגמה: לימודי אנגלית אצל תומר ברץ – אוף ליין, חווייתי, משפחתי. שימוש בתכנים של מיכל זק – 20/40/40 ועוד)
    •  יש להקים צוות מומחים מהאוכלוסייה הערבית שיעמול על בניית מאגר של תכנים ומערכי שיעור בשפה הערבית ללא עלות ואשר אינם דורשים שימוש באינטרנט.
    • יש לתרגם מיידית לשפה הערבית את כל שידורי המט"ח בכל המקצועות תוך הקמת ועדת ביקורת שתבדוק את רמת התרגום.
  • עבור האוכלוסייה החרדית במוסדות שימשיכו ללמד באמצעות המרחבים הקוליים:
    •  ברמה הטכנית, יש למצוא פתרון של קווי טלפון בעלי יכולת תפוסה גדולה יותר של משתמשים. 
    • יש לפתח מתודות הוראה ומתכונות הוראה מותאמות ללמידה במרחבים קוליים. 
  • אוכלוסייה נוספת שמהווה אתגר מבחינת הנגשת הלמידה המקוונת במקרה של סגר  היא אוכלוסיית הגיל הרך. ישנה חשיבות רבה להשקעה בפיתוח מיומנויות למידה בגיל הרך, מתוך הבנה כי השקעה בגילאים אלו הינה קריטית לצמצום פערים ( Elango, et al, 2015). לכן על מנת לא לייצר פערים שלא ניתנים לגישור, יש להשקיע חשיבה גם באוכלוסייה זו. לאור זאת יש להקים צוות מומחים לעניין הגיל הרך שיתאים את אופני הלמידה בזמן סגר לגילאים אלו. בצוות שכתב דו"ח זה לא היו מומחיות לענייני הגיל הרך. 
  • גם אם מתקיימת מתכונת של למידה מרחוק חלקית או מלאה, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות, הזקוקות לתמיכה בלמידה כמו גם לתמיכה רגשית, יש לקיים את הלמידה בקבוצות קטנות, הדומות ללימוד פרטני.