היבטים רגשיים-חברתיים
בלמידה מקוונת (SEL)

אתגרים, מיומנויות וכלים

ד"ר דפנה קופלמן-רובין, ד"ר אורלי תורן, נועה וייס קליימן

מבוא

מבוא

תקציר

תקציר

פרק ראשון

למידה רגשית-חברתית כבסיס ידע מחקרי-יישומי להתמודדות עם אתגרי למידה מקוונת

למידה רגשית- חברתית (SEL) היא התהליך באמצעותו מתפתחת אינטגרציה בין תהליכים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים המקדמים התפתחות מיטבית.

פרק שני

אתגרים רגשיים-חברתיים בלמידה מקוונת

ארבעה אתגרים ובכללם: תחושות של בדידות וזרות | בריונות ברשת, פגיעה באיכות האינטראקציות החברתיות | עלייה ברמות חרדה, מתח ודיכאון.

פרק שלישי

התרומה של מיומנויות חברתיות-רגשיות להתפתחות מיטבית ולהתמודדות עם אתגרי הלמידה המקוונת

קידום התפתחות מיטבית בשגרה והן בחיזוק היכולת להתמודד בהצלחה עם מצבי משבר וטראומה

פרק רביעי

תהליך הטמעה מערכתי של SEL

בניית היסודות/תשתיות | טיפוח וקידום ה SEL של המבוגרים והתלמידות והתלמידים | שיפור מתמיד וקבלת החלטות על סמך נתונים.

פרק חמישי

הצעה לכלים יישומיים לקידום SEL בקרב תלמידים

עשרה עקרונות מנחים הניתנים ליישום מידי בלמידה מקוונת.

ביבליוגרפיה

ביבליוגרפיה

מונחון

מונחון

הקדמה

This is Tooltip!

מסמך זה נכתב בהתבסס על תוצרי קבוצת חוקרים וחוקרות מאוניברסיטאות ומכללות שונות בארץ. הקבוצה נדרשה לעסוק במתן מענה לצרכים הרגשיים-חברתיים הייחודיים ללמידה מקוונת. בלמידה מקוונת המורה והתלמיד.ה נמצאים פיזית במקומות שונים, כשהנוכחות בזמן יכולה להיות סינכרונית או א-סינכרונית. קבוצת החשיבה גיבשה עקרונות והמלצות לדרכים בהן ההוראה המקוונת תוכל להמשיך לתת מענה לצרכים רגשיים-חברתיים של התלמידות והתלמידים, כפי שנעשה עד כה בהוראה בכיתה, על אף הריחוק הפיזי במרחב ובזמן.

Read More

בשנים האחרונות הולך וגובר בעולם ובישראל אימוץ העקרונות של CASEL הארגון המוביל את הלמידה הרגשית-חברתית (Social-Emotional Learning – SEL) בארה"ב, על פיו, למידה רגשית-חברתית צריכה להתרחש ביומיום הבית ספרי ובקרב כל באי בית הספר – תלמידים, מורים, הנהלה, מנהלה וקהילה. בדומה למגמה בארה"ב ובעולם, גם בישראל נעשים מהלכים רבים לקידום והטמעה של SEL. משבר הקורונה האיץ וחידד את הרלוונטיות של הנושא ועלה הצורך לשלב תחום זה גם בלמידה מקוונת. 

מסמך זה מתמקד בהיבטים הרגשיים-חברתיים בתהליכי הלמידה המקוונת במטרה לסייע למשרד החינוך בהתוויית עקרונות מנחים להתמודדות יעילה עם האתגרים בתחום זה. המסמך כולל ארבעה חלקים מרכזיים:

  • הצגת ידע אודות למידה רגשית-חברתית;
  • התייחסות לאתגרי הלמידה המקוונת מפרספקטיבה רגשית – חברתית;
  • תיאור תרומתן של מיומנויות רגשיות-חברתיות להתמודדות עם האתגרים;
  • מתן המלצות יישומיות להטמעה מערכתית של SEL בלמידה מקוונת כמענה להתמודדות עם אתגרי הלמידה המקוונת.

 

מומלץ שכל מסגרת חינוכית תפתח בעזרת מסמך זה את התהליכים ואת אמצעי היישום המתאימים לייחודיות המאפיינת אותה מבחינת התרבות המקומית, התשתיות העומדות לרשותה, והצרכים המגוונים של הלומדות, הלומדים ושל כל באי בית הספר.

תקציר

למידה מקוונת הולכת ומתהווה כפלטפורמת הוראה ולמידה משמעותית במערכות החינוך וההשכלה הגבוהה. למאפייניה הייחודיים של הלמידה המקוונת (ובכללם, חסך באינטראקציות חברתיות, מיעוט רמזים חברתיים, למידה והוראה מול מצלמה, אתגרים טכנולוגיים) ישנן השלכות במגוון תחומים. מסמך זה מתמקד בהיבטים הרגשיים-חברתיים בתהליכי הלמידה המקוונת במטרה לסייע למשרד החינוך בהתוויית עקרונות מנחים להתמודדות יעילה עם האתגרים בתחום זה.

ההגדרה עליה התבסס מסמך זה הינה של הארגון האמריקאי  Collaboration for Academic Social Emotional Learning (CASEL), המוביל את התחום בארה"ב ב 25 השנים האחרונות, ולפיה למידה רגשית- חברתית SEL) ) היא התהליך באמצעותו מתפתחת אינטגרציה בין תהליכים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים המקדמים התפתחות מיטבית, חוסן, השגת מטרות ושגשוג במגוון הקשרים וסביבות תרבותיות. בנוסף התבססנו במסמך זה, על הגדרת מיומנויות רגשיות-חברתיות כפי שגובשו על ידי משרד החינוך במסמך "דמות הבוגר 2030".  

אתגרים אלה, באים לידי ביטוי במגוון של תופעות במרחב החינוכי ובכללן: תחושות של  בדידות וזרות במרחב הלימודי המקוון שעלולות להוביל להתנתקות מהכיתה ומהלמידה המקוונת, בריונות ברשת שעלולה לפגע בתחושת השייכות של תלמידים במרחב הלמידה המקוון, פגיעה באיכות האינטראקציות החברתיות ועלייה ברמות חרדה, מתח ודיכאון.

הבחירה ב – SEL כמסגרת רלוונטית להתמודדות עם האתגרים הרגשיים-חברתיים של הלמידה המקוונת התבססה על תשתית מחקרית רחבה המצביעה על כך כי מיומנויות SEL בעלות השפעה חיובית על מגוון משתנים:

ברמת התלמידים (הצלחה בלימודים, חיזוק תחושת השייכות, צמצום בעיות רגשיות והתנהגותיות ועלייה ברמת המעורבות וההנאה מלמידה)

ברמת צוותי ההוראה (עלייה ברווחה נפשית, תחושת מסוגלות, צמצום שחיקה ונשירה מהמקצוע)

וברמה המערכתית (אקלים בית-ספרי מיטבי). 

הטמעה יעילה וברת קיימא של SEL מבוססת על תפיסה מערכתית שמשמעותה היא שנוסף על הוראה ישירה של מיומנויות SEL, נדרשת גם סביבה רחבה המטפחת, מקדמת ומחזקת למידה רגשית-חברתית הן בקרב התלמידות והתלמידים והן בקרב הצוות החינוכי. למידה זו צריכה להתקיים במכלול הפעילויות בבית הספר ומחוצה לו, על פני רצף היום כולו כולל בחינוך הלא פורמלי, בקהילה ובמשפחה ולהיעשות מתוך התאמה תרבותית והתפתחותית.

מודל זה המתואר בדוח כולל ארבעה מוקדים:

-בניית היסודות/תשתיות;

-טיפוח וקידום ה SEL של המבוגרים בבית הספר;

-טיפוח מיומנויותSEL  בקרב התלמידות והתלמידים;

-שיפור מתמיד וקבלת החלטות על סמך איסוף נתונים, הערכה ורפלקציה.

יש לציין כי טרם הצטברה תשתית ידע מחקרית ויישומית מספקת אודות הטמעת SEL  בלמידה מקוונת ולכן אנו רואים חשיבות גדולה בצורך לקדם בישראל מחקר בנושא חשוב זה.  מתוך רצון לספק במסמך גם פרקטיקות שניתנות ליישום מהיר, מוצגים במסמך עקרונות מנחים להתמודדות עם אתגרי הלמידה המקוונת המבוססים על הידע הקיים לגבי תוכניות להוראה ישירה של מיומנויות SEL ואודות פרקטיקות לטיפוח מיומנויות אלו במסגרת תהליכי ההוראה. 

 

פרק ראשון | למידה רגשית-חברתית כבסיס ידע מחקרי-יישומי להתמודדות עם אתגרי למידה מקוונת

קיימות מסגרות מושגיות רבות  המתייחסות ללמידה רגשית-חברתית  (Social-Emotional Learning-  SEL)א[22]וקיימת שונות בבסיס התיאורטי עליו הן מושתתות [8]. יש הרואים בלמידה רגשית-חברתית תהליך בו מתפתחים הכלים ללמידה בעוד שאחרים רואים בהתפתחות זו תהליך בו מתפתח חוסן הנדרש הן בימי שגרה והן במצבי לחץ וטראומה. המשגה אחרת מדגישה את חשיבותם של כישורים נוירוקוגניטיביים וזרם אחר מדבר במונחים של התפתחות מוסרית וערכית.

העיסוק במסגרות המושגיות הינו מעבר למטרות המסמך הנוכחי ולכן להרחבה בנושא הקורא מופנה ל– http://exploresel.gse.harvard.edu.

הגדרה מרכזית אשר במידה רבה מרבית המסגרות המושגיות נמצאות בחפיפה עמה, היא ההגדרה של הארגון האמריקאי Collaboration for Academic Social Emotional Learning CASEL.

בהתאם להגדרה זו, למידה רגשית- חברתית (SEL)  היא היכולת לתאם בין תהליכים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים המקדמים התפתחות מיטבית, השגת מטרות ושגשוג במגוון הקשרים וסביבות תרבותיות. מדובר בתהליך באמצעותו ילדים ומבוגרים מפתחים ומיישמים באופן יעיל את הידע, המיומנויות והאמונות הנחוצים כדי להבין ולנהל טוב את הרגשות של עצמם ושל אחרים, להציב ולהשיג מטרות חיוביות, ליזום ולשמר מערכות יחסים חיוביות לאורך זמן, לקבל החלטות מושכלות ואתיות, ולהבין ולהרגיש אמפטיה לאחרים גם כאשר הם שונים ממך. 

ההגדרה מתייחסת ל 5 תחומים מרכזיים הכוללים:

מיומנויות, עמדות וכישורים תוך-אישיים: מודעות עצמית וניהול עצמי;

בינאישיים: מודעות חברתית ובניית מערכות יחסים;  

וקבלת החלטות אחראית ואתית במצבים אישיים וחברתיים: קבלת החלטות באופן מושכל. 

מיומנויות אלו משפיעות ומושפעות זו מזו ולעיתים קרובות באות לידי ביטוי יחד. המודל כולל גם ציר של התפתחות, קרי תפיסה לפיה מיומנויות וכישורי SEL מתפתחים לאורך מעגל החיים ולמיומנויות ספציפיות יש חשיבות גבוהה יותר בשלבי התפתחות מסוימים [10,11,41].

מיומנויות רגשית-חברתיות (מודל CASEL)

הערות לתרשים  1. ההפרדה בין חמשת המיומנויות היא לצורך המחשה ולעיתים קרובות מס' מיומנויות באות לידי ביטוי יחד. 2. תתי המיומנויות המופיעות בתרשים הינן לצורך הדגמה וישנן מיומנויות נוספות.

בארץ, גובשה על ידי משרד החינוך דמות הבוגר 2030  הכוללת סט של מיומנויות, ידע וערכים הנדרשים לפרט על מנת לשגשג ולהגשים את ייעודו כבוגר. מיומנויות אלה הינן בהלימה עם מסמך ה Education OECD 2030 –  אשר מציע חזון חינוכי יישומי לאתגר המוכנות לעולם משתנה של התלמידים היום, שהם הבוגרים של המחר. בהקשרים הרגשיים-חברתיים כוללת דמות הבוגר אף היא, בדומה להגדרה של CASEL, מיומנויות תוך-אישיות ומיומנויות בין-אישיות.

בנוסף, מושם דגש על חשיבותה של האוריינות הגלובאלית. קרי, יכולת של הפרט להבין את האחר, לזהות מצבים חברתיים ולהתנהג באופן המאפשר אינטראקציות מיטביות עם פרטים אחרים וקבוצות בהקשרים שונים. לשם כך, יש לוודא כי היחסים החברתיים חוצים גבולות של קבוצות הומוגניות, ושתלמידים ואנשים בוגרים נכונים לקיים  ומקיימים בפועל, קשרים חברתיים ומקצועיים עם אנשים מרקעים שונים ותרבויות אחרות.

להרחבה הקורא מופנה אל מסמך דמות הבוגר 2030 [3].

פרק שני | אתגרים רגשיים-חברתיים בלמידה מקוונת 

בלמידה מקוונת ניתן להצביע על ארבעה אתגרים רגשיים – חברתיים מרכזיים:

שימור תחושת השייכות למסגרת החינוכית– הן של התלמיד.ה לבית הספר והן של הצוות החינוכי למסגרת החינוכית.


 

תחושת שייכות בהקשר חינוכי כוללת רגשות של קבלה, הערכה, תמיכה ועידוד מאחרים (מורים.ות ותלמידים.ות); מתן כבוד לאוטונומיה האישית והכרה בתלמיד.ה כאינדיבידואל;  יחסי חברות חיוביים הכוללים תחושה משמעותית של להיות חלק מהכיתה ומהפעילות המתרחשת בה; הכרה ויחסים תומכים מצד הצוות החינוכי  [19,28].  

הצורך בשייכות הינו אחד מהצרכים המשמעותיים ביותר בכל סוגי סביבות הלמידה [20] וממצאי מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין תחושת שייכות, מעורבות והישגים אקדמיים [37].  בנוסף, תחושת השייכות מאפשרת ניהול כיתה אפקטיבי והשתתפות במגוון פעילויות שהן מעבר לתכנית הלימודים [19]. כך, שתלמידים בין אם פנים מול פנים ובין אם בלמידה מקוונת, רוצים לחוש נח ובטוח בסביבת הלמידה ולזכות ביחס מכבד הן על ידי תלמידים אחרים והן על ידי הצוות החינוכי, בטרם יוכלו להתפנות למשימות הלימודיות [32].  

במרחב הלימודי המקוון תלמידים מדווחים לעיתים קרובות על בדידות, חרדה ותחושה של זרות ועל כך כי הם חשים חוסר ביטחון במיומנויותיהם וביכולתם להתמודד עם הלמידה המקוונת ( [5]. כך למשל, עבור לומדים רבים פרסום הודעה בקבוצת דיון מקוונת או עבודה קבוצתית מקוונת נתפסות כמאיימות [5, 42]. תופעה נוספת העלולה לפגע בתחושת השייכות של תלמידים במרחב הלמידה המקוון הינה בריונות ברשת כאשר הלמידה בפלטפורמה מקוונת מייצרת אפשרויות חדשות לפגיעה באחר, כגון: בריונות מילולית דרך צ'אט פרטי ואפשרויות לצלם ילדים בכיתה [30].

בנוסף, העובדה כי למידה מרחוק מתקיימת ללא קרבה פיזית לחברים ובני כיתה לצד העדר שגרה קבועה, עלולה לייצר בדידות, תחושת תלישות וחוסר שייכות [40,4]. תחושות אלה עלולות להוביל להתנתקות מהכיתה ומהלמידה מרחוק [38], לתחושות דכדוך, עייפות וחוסר עניין [20]. מהנאמר עד כה עולה כי היבטים מסוימים בלמידה מקוונת עלולים לפגוע בתחושת השייכות של התלמידים ולהשפיע על יכולתם להצליח, ולכן חשוב לקדם דרכים לחיזוק תחושת השייכות במסגרת הלמידה המקוונת.

פרק שני | אתגרים רגשיים-חברתיים בלמידה מקוונת 

בלמידה מקוונת ניתן להצביע על ארבעה אתגרים רגשיים-חברתיים מרכזיים:

שימור תחושת השייכות למסגרת החינוכית

שימור תחושת השייכות למסגרת החינוכית– הן של התלמיד.ה לבית הספר והן של הצוות החינוכי למסגרת החינוכית. שמירה על מעורבות ואפקטיביות בתהליך הלמידה וההוראה

שמירה על מעורבות ואפקטיביות בתהליך הלמידה וההוראה

העדר היכולת של המורה לשהות באותו מרחב פיזי עם התלמידים, מדגישה את תפקיד אנשי החינוך בעידוד מעורבות תלמידים בפלטפורמה המקוונת.

שמירה על קשר בינאישי

עשרות שנים של מחקר מעידות כי לקשרים בינאישיים חיוביים בין המורה לתלמיד.ה ובין התלמידים לבין עצמם, יש השפעה חיובית משמעותית על התפקוד הרגשי, החברתי והאקדמי של התלמידים.

התמודדות עם חוויה מתמשכת של מתח ושחיקה

הצורך לאמץ במסגרת הלמידה המקוונת מודלים חדשים של הוראה ולמידה, עלול לאתגר את תחושת הרווחה הרגשית ואת תחושת המסוגלות הן של תלמידים והן של מורים.

יש לציין כי ארבעת האתגרים שצוינו  מוכרים גם בלמידה לא מקוונת, אך נראה שבלמידה מסוג זה עוצמתם עולה ולכן חשוב לתת עליהם את הדעת במיוחד בהקשר של הוראה מקוונת. חשוב לציין כי מחקרים רבים בחנו היבטים שונים של למידה רגשית-חברתית (SEL) ביחס לאתגרים שצוינו ומעידים על התרומה החיובית של מיומנויות רגשית-חברתיות בהקשר זה.

פרק שלישי | התרומה של מיומנויות חברתיות-רגשיות להתפתחות מיטבית ולהתמודדות עם אתגרי הלמידה המקוונת​

לאור המתואר, ניתן להצביע על כך כי הטמעה מערכתית של למידה רגשית-חברתית במערכות החינוך הינה  תשתית מתאימה לפיתוח חוסן ומענים יישומיים בהוראה מקוונת הן במצבי שגרה, המאפשרים זמן להתארגנות ולביסוס תהליכי מניעה, והן במצבי חירום בהם נדרשת תגובה מיידית.   

מחקר רב מצביע על תרומתם של כישורי SEL הן בקידום התפתחות מיטבית בשגרה והן בחיזוק היכולת להתמודד בהצלחה עם מצבי משבר וטראומה.  כישורים אלו מקדמים חוויות של הצלחה בהתמודדות עם משימות התפתחותיות ובאמצעות כך מחזקות את הביטחון העצמי, את תחושת המסוגלות ואת החוסן [16,31].

מיומנויות SEL  קשורות גם עם ירידה בבעיות התנהגות, ובתסמיני מצוקה, כגון: דיכאון, חרדה וסטרס [15,36,41].

בנוסף, נמצאו השפעות חיוביות של תוכניות לטיפוח מיומנויות SEL על הקשר מורה-תלמיד.ה ועל אקלים בית הספר. השפעה חיובית נמצאה גם במשתנים הקשורים לצוותי החינוך: תוכניות אלו שיפרו את  הרווחה הנפשית של הצוותים, התרחשה עלייה בתחושת המסוגלות המקצועית שלהם וירידה בשחיקה ובנשירה מהמקצוע [18,36]. בישראל פועלות תוכניות רבות אך רק מיעוט מהן מלווה במחקר אודות השפעתן ומידת היעילות שלהן. להרחבה הקורא מופנה לדו״ח ״הכשרת מורים להוראה מקוונת״ של וועדת המומחים.  

עם פרוץ משבר הקורונה תוכניות רבות לטיפוח מיומנויות SEL  בעולם ערכו התאמה ללמידה מקוונת. בישראל ידוע לנו על התאמה כזו שנערכה לתוכנית כישורי חיים של משרד החינוך הפועלת בכל מוסדות החינוך, ולתוכנית אני יכול.ה להצליח (א.י.ל) המיועדת להוראה ישירה של מיומנויות SEL מגיל הגן ועד התיכון [25]. יש לציין כי יעילותן של התוכניות הללו בתנאי הוראה מקוונת עדיין לא נבחנה במחקר ולפיכך יש חשיבות גבוהה לקדם את המחקר בתחום הזה. 

מתוך הספרות שנסקרה עולה כי יש לקדם טיפוח מיומנויות SEL בקרב כל באי בית הספר הן במצבי שגרה והן בתקופות משבר כיוון שככל שמיומנויות ה SEL של התלמידים, תהיינה חזקות יותר, כך צפוי שיהיה להם קל יותר להתמודד בצורה אפקטיבית עם האתגרים שלמידה מקוונת מציבה בפניהם, כגון:

  • להגיע לשיעורים המקוונים באופן עקבי,
  • להתמיד לאורך זמן בשגרת הלמידה מרחוק,
  • להצליח לשמר קשר חברתי עם ילדים אחרים,
  • להיות מודעים לרגשות שלהם, לבטא רגשות אלו באופן יעיל ומווסת,
  • להיות מסוגלים לתקשר באופן ברור את הצרכים הלימודיים שלהם ולקבל מהמורה / מחברים /מהורים את העזרה לה הם זקוקים
  • ולהיות מסוגלים ללמוד באופן עצמאי.

כל אלו יקדמו את התלמיד.ה להשגת היעדים שהציב משרד החינוך ללמידה מרחוק כולל שמירה על קשר אישי וחברתי, פיתוח מיומנויות ללמידה עצמאית, תפקוד לימודי עקבי וחוסן.

פרק רביעי | המלצות יישומיות להטמעה מערכתית של SEL כמענה להתמודדות עם אתגרים רגשיים-חברתיים בלמידה מקוונת

יש צורך להתייחס אל המערכת כולה ואל מכלול האינטראקציות שלה עם ה"תלמיד כולו".


הטמעה יעילה וברת קיימא של SEL מבוססת על תפיסה מערכתית לפיה יש צורך להתייחס אל המערכת כולה ואל מכלול האינטראקציות שלה עם ה"תלמיד כולו". המשמעות של תפיסה זו היא שטיפוח והטמעה יעילים של למידה רגשית-חברתית מחייבים נוסף על הוראה ישירה של מיומנויות SEL, גם סביבה רחבה המטפחת, מקדמת ומחזקת למידה רגשית-חברתית הן בקרב התלמידים והן בקרב הצוות החינוכי. למידה זו צריכה להתקיים במכלול הפעילויות בבית הספר ומחוצה לו, על פני רצף היום כולו כולל בחינוך הלא פורמלי, בקהילה ובמשפחה [1,23,29].

המלצות עיקריות להטמעה של SEL במוסד החינוכי

בניית היסודות / תשתית: בניית מודעות, מחויבות ובעלות על SEL ויצירת תוכנית

להטמעה מערכתית של SEL בביה"ס בכלל ובלמידה מקוונת בפרט יש פוטנציאל להשפיע וליצור שינוי משמעותי. תהליך זה הוא תהליך ארוך וכדי שיצליח חשוב שכל קהילת ביה"ס תהיה מודעת ל SEL, מחויבת לנושא, מעורבת וחשה בעלות (ownership) על התחום.

חיזוק המיומנויות הרגשיות- חברתיות של המבוגרים (כלל הצוות בביה"ס)

טיפוח סביבת עבודה בה הצוות מרגיש מוכל, נתמך ומועצם יקדם יחסי אמון ויטפח את המיומנויות הרגשיות חברתיות של חברי הצוות.

קידום למידה חברתית רגשית בקרב תלמידים תוך חיזוק הקשר עם המשפחות והקהילה

טיפוח מיומנויות רגשיות-חברתיות בקרב התלמידים בהתאם לשלב ההתפתחותי ולתרבות המקומית. המרחב הווירטואלי מאפשר לתלמידים גמישות ועצמאות וחשוב לנתב זאת לצורך עידוד מעורבות ואוטונומיה.

יצירת בסיס נתונים לצורך תהליכי למידה ושיפור מתמשך

תהליך הערכה מעצבת מתמשך על סמך איסוף נתונים, ניתוחם וקבלת החלטות לגבי תהליכי ההטמעה המערכתית של SEL בביה"ס בכלל ובלמידה המקוונת בפרט.

פרק חמישי | הצעה לכלים יישומיים לקידום SEL בקרב תלמידים במסגרת תהליכי ההוראה המקוונת

משמעת ממוקדת בתלמיד

השפה של המורה

אחריות ובחירה

תמיכה וחום

רפקלציה והערכה עצמית

דיונים בכיתה

הוראה מאזנת

דרישות וציפיות אקדמיות

מודלינג, תרגול משוב ואימון

למידה שיתופית

עשרת העקרונות המנחים ניתנים ליישום מידי בלמידה מקוונת. עקרונות אלו מופו על ידי יודר ועמיתיו [43] על בסיס ההנחה כי התנהגויות מורים עשויות לתרום להקניה ולטפוח של למידה רגשית -חברתית. 

יישומם של עקרונות אלו לא נבחן בהוראה מקוונת ולכן חשוב לקדם מחקר שיבחן את יעילותם בהתמודדות עם האתגרים הרגשיים-חברתיים הייחודיים ללמידה מקוונת.

לסיכום

"…..אז מה כדאי ללמד את הילדים? מומחי חינוך רבים טוענים שבתי הספר צריכים להתמקד בפיתוח יכולות של חשיבה ביקורתית, תקשורת, שיתוף פעולה ויצירתיות. באופן כללי יותר, בתי ספר צריכים להשקיע פחות מאמץ בכישורים טכניים נקודתיים ובמקם זאת לשים דגש על כישורי חיים רחבים. והיכולת החשובה מכולן היא היכולת להתמודד עם שינויים, ללמוד דברים חדשים ולשמור על האיזון הנפשי במצבים לא מוכרים.

כדי להצליח בעולם של שנת 2050 אנשים ידרשו לא רק להמציא ללא הרף רעיונות ומוצרים חדשים – הם ידרשו בראש ובראשונה להמציא את עצמם שוב ושוב מחדש…."

יובל נח הררי, 21 מחשבות על המאה ה – 21 [2]

אתגר: שימור תחושת ההמשכיות

שימור תחושת השייכות למסגרת החינוכית– הן של התלמיד.ה לבית הספר והן של הצוות החינוכי למסגרת החינוכית. תחושת שייכות בהקשר חינוכי כוללת רגשות של קבלה, הערכה, תמיכה ועידוד מאחרים (מורים.ות ותלמידים.ות); מתן כבוד לאוטונומיה האישית והכרה בתלמיד.ה כאינדיבידואל;  יחסי חברות חיוביים הכוללים תחושה משמעותית של להיות חלק מהכיתה ומהפעילות המתרחשת בה; הכרה ויחסים תומכים מצד הצוות החינוכי  [19,28].  

הצורך בשייכות הינו אחד מהצרכים המשמעותיים ביותר בכל סוגי סביבות הלמידה [20] וממצאי מחקרים רבים מצביעים על הקשר בין תחושת שייכות, מעורבות והישגים אקדמיים [37].  בנוסף, תחושת השייכות מאפשרת ניהול כיתה אפקטיבי והשתתפות במגוון פעילויות שהן מעבר לתכנית הלימודים [19]. כך, שתלמידים בין אם פנים מול פנים ובין אם בלמידה מקוונת, רוצים לחוש נח ובטוח בסביבת הלמידה ולזכות ביחס מכבד הן על ידי תלמידים אחרים והן על ידי הצוות החינוכי, בטרם יוכלו להתפנות למשימות הלימודיות [32].  

במרחב הלימודי המקוון תלמידים מדווחים לעיתים קרובות על בדידות, חרדה ותחושה של זרות ועל כך כי הם חשים חוסר ביטחון במיומנויותיהם וביכולתם להתמודד עם הלמידה המקוונת ( [5]. כך למשל, עבור לומדים רבים פרסום הודעה בקבוצת דיון מקוונת או עבודה קבוצתית מקוונת נתפסות כמאיימות [5, 42]. תופעה נוספת העלולה לפגע בתחושת השייכות של תלמידים במרחב הלמידה המקוון הינה בריונות ברשת כאשר הלמידה בפלטפורמה מקוונת מייצרת אפשרויות חדשות לפגיעה באחר, כגון: בריונות מילולית דרך צ'אט פרטי ואפשרויות לצלם ילדים בכיתה [30].

בנוסף, העובדה כי למידה מרחוק מתקיימת ללא קרבה פיזית לחברים ובני כיתה לצד העדר שגרה קבועה, עלולה לייצר בדידות, תחושת תלישות וחוסר שייכות [40,4]. תחושות אלה עלולות להוביל להתנתקות מהכיתה ומהלמידה מרחוק [38], לתחושות דכדוך, עייפות וחוסר עניין [20]. מהנאמר עד כה עולה כי היבטים מסוימים בלמידה מקוונת עלולים לפגוע בתחושת השייכות של התלמידים ולהשפיע על יכולתם להצליח, ולכן חשוב לקדם דרכים לחיזוק תחושת השייכות במסגרת הלמידה המקוונת.

אתגר | שמירה על מעורבות ואפקטיביות בתהליך הלמידה וההוראה​

אחד מהמרכיבים המרכזיים בלמידה מקוונת אפקטיבית הינו מעורבות התלמידים [17]. מעורבות נמצאה כמשפיעה באופן חיובי על הישגים לימודיים, שביעות רצון והתמדה בלמידה [13]

העדר היכולת של המורה לשהות באותו מרחב פיזי עם התלמידים, מדגישה את תפקיד אנשי החינוך בעידוד מעורבות תלמידים בפלטפורמה המקוונת.

קושי של תלמידים במעורבות בתהליך הלמידה המקוונת עלול להתבטא בתופעות של "נפקדים" – קרי, תלמידים שכלל לא מצטרפים לשיעור או "נוכחים – נפקדים" – תלמידים שמכבים את המצלמה ונמצאים בעצם במקום אחר כגון: נייד, משחק מחשב [26,27]. בנוסף, עלולה להיות פגיעה באיכות תהליכי הלמידה וביכולת ההתמדה לאורך השיעור כולו ותלמידים עשויים לחוש אי נוחות להיפתח בפלטפורמה המקוונת [14].

לאור ממצאים אלו בדבר ההשלכות המשמעותיות של רמת המעורבות על אפקטיביות הלמידה הרי שישנה חשיבות למצוא דרכים להעלאת רמת העניין [35] ושימור המעורבות של התלמידים במסגרת הלמידה המקוונת, כאשר לא נמצאים באותו מרחב פיזי [14].

שמירה על קשר בינאישי

עשרות שנים של מחקר מעידות כי לקשרים בינאישיים חיוביים בין המורה לתלמיד.ה ובין התלמידים לבין עצמם, יש השפעה חיובית משמעותית על התפקוד הרגשי, החברתי והאקדמי של התלמידים ולכן יש חשיבות גבוהה לשמר ולחזק את היחסים שנוצרו בכיתה גם בלמידה המקוונת (Combs, 2020). 

בלמידה מקוונת, בהשוואה להוראה פרונטאלית, תלמידים חווים חסך בנוכחות חברתית ובאינטראקציות חברתיות (Bowers & Kumar, 2015). הלמידה המקוונת מאופיינת במיעוט רמזים חברתיים ((social cues שבאים לידי ביטוי בצמצום קשר עין וערוצי התקשורת הבלתי מילולית. מאפיינים אלה עלולים להוביל לפגיעה באיכות האינטראקציות החברתיות, הן בקרב תלמידים והן בקרב אנשי החינוך, ולהתבטא בהתרופפות הקשרים החברתיים. 

הלמידה המקוונת עלולה אף להקשות על יצירת קבוצה מגובשת בקרב התלמידים ועל תחושת לכידות בין התלמידים למורה. זאת, לאור מיעוט מפגשים אחד על אחד בין המורה לתלמידים, חוסר במפגשים אקראיים בין התלמידים בינם לבין עצמם ותחושת תסכול מול "מסכים שחורים". צוותי החינוך עלולים לחוש תחושות דומות לאור העובדה כי הפלטפורמה הטכנולוגית אינה מאפשרת מפגשים פיזיים ואקראיים ועלולה לפגוע בתחושת השייכות של הצוות למוסד החינוכי אליו הוא שייך.

מכיוון שהמורים עצמם מתמודדים עם כלי ההוראה החדשים, הם עלולים לזנוח את ההיבטים המתייחסים לאינטראקציה חברתית על רקע עיסוק בהיבטים הטכנולוגיים ונושאים  אחרים "בוערים".  אחד המרכיבים החשובים ביחסי מורה-תלמיד.ה הינו מידה הזמינות של המורה. זמינות צריכה לבוא לידי ביטוי בנוכחות שתחווה כמשמעותית על ידי התלמידים בפלטפורמה המקוונת, הרבה מעבר למענה להודעות (Combs, 2020). אתגר משמעותי, אם כן, בלמידה המקוונת הינו להבנות מחדש בפלטפורמה זו את הקשרים בין המורה, התלמיד, המרחב הלימודי והתכנים האקדמיים (Rahali et al., 2020).

אתגר | התמודדות עם חוויה מתמשכת של מתח ושחיקה

הצורך לאמץ במסגרת הלמידה המקוונת מודלים חדשים של הוראה ולמידה, עלול לאתגר את תחושת הרווחה הרגשית ואת תחושת המסוגלות הן של תלמידים והן של מורים. כך למשל, רמה נמוכה של אוריינות דיגיטלית – יכולה להתבטא בקרב תלמידים באיחורים, טעויות בהגשה, בקשות תכופות לעזרה והיעדרויות רבות ולהוביל לתחושת לחץ [33]. אנשי חינוך, בעיקר אלה המתקשים ברמה הטכנולוגית, עלולים לחוש ירידת ערך, חוסר מסוגלות והיפוך תפקידים מורה-תלמיד בשל "עליונות טכנולוגית" של התלמידים. היבט נוסף שראוי להתייחס אליו בהקשר זה  הינו העומס המוטל על צוותי החינוך בלמידה המקוונת שעלול לבוא לידי ביטוי בתחושות של לחץ ושחיקה. כך למשל, במחקר נמצא כי למידה מקוונת דרשה יותר זמן עבודה מהוראה בכיתה- בהקשרי הצגת תכני הלמידה, יעוץ והערכה[39].

מאפיין נוסף של הלמידה המקוונת שעלול לפגע בתחושת הרווחה הנפשית הינו קושי בלמידה והוראה מול מצלמה – תלמידים שאינם חשים בנוח כאשר צופים בהם עלולים לחוש מצוקה בלמידה המקוונת שתתבטא במיעוט השתתפות בכיתה עד כדי סירוב לפתח מצלמות ודיווחים על תפיסה עצמית שלילית. תחושות דומות, עלולות להציף את אנשי החינוך כתוצאה מה "הוראה מול המראה".

חשוב לציין כי בעיתות חירום, מועצמים הקשיים הרגשיים ולצד האתגר של השינוי המשמעותי בסביבת הלמידה נוספים גם היבטים של חרדה לאור המצב. כך למשל, נמצא כי חשיפה למידע ברשתות חברתיות בעיתות משבר העצים רגשות שליליים של דיכאון וחרדה [34]

מחקרים בתחום מראים כי רמת הלחץ מהלמידה המקוונת מצטמצמת לאחר התנסות ומכאן עולה החשיבות לתת את הדעת גם להיבטים טכנולוגים, פדגוגיים ופסיכולוגייםבשלב ההטמעה של הלמידה המקוונת [34]

בנוסף, נמצא כי תחושת מסוגלות עצמית של תלמידים, אחת ממיומנויות הלמידה הרגשיות-חברתיות שתפורטנה בהמשך, הינה המשתנה המשמעותי ביותר בניבוי התמודדות עם לחץ בהקשרי למידה מקוונת [9]. לאור כל אלו, חשוב לפתח דרכים למתן מענים לתחושות מתח ושחיקה בלמידה מקוונת, בקרב תלמידים וצוותי הוראה.

המלצה: בניית מודעות, מחויבות ובעלות על SEL ויצירת תוכנית

תהליך זה הוא תהליך ארוך וכדי שיצליח חשוב שכל קהילת ביה"ס תהיה מודעת ל SEL, מחויבת לנושא, מעורבת וחשה בעלות (ownership) על התחום. הטמעה מערכתית של SEL בביה"ס תלויה בשיתוף פעולה והשקעת מאמצים משותפת של כל הצוות בביה"ס, המורים והמורות, תלמידים ותלמידות, הורים, הרשות המקומית, נציגי משרד החינוך, אנשי החינוך הבלתי פורמלי (צהרונים, תנועות נוער) ושותפים נוספים בקהילה. שיתוף פעולה שכזה מתחיל באמצעות בניית יסודות/תשתית ובסיס תמיכה משותף לכל המעורבים ובעלי העניין.

תהליך בניית היסודות/תשתית כולל את הפעולות הבאות:

הקמת צוות מוביל בית ספרי ייעודי המתכלל קידום SEL בלמידה המקוונת בבית הספר.  הצוות אחראי על הובלת התהליך, מעקב, הסקת מסקנות והפקת לקחים בהתאם.

מיפוי הצרכים של התלמידים מבחינת נגישות למחשבים, אינטרנט, סביבת עבודה שקטה וכל הנדרש לצרכי למידה מקוונת.

מיפוי מיומנויות ה SEL הנדרשות לקידום בלמידה המקוונת, בהתאם לגיל ולתרבות:

מודעות עצמית – למשל, המידה בה התלמיד.ה מודע.ת לשליטה שלו במיומנויות הטכנולוגיות הנדרשות ללמידה המקוונת, המידה בה התלמיד.ה חש ביטחון ומסוגלות ביכולתו לקחת חלק פעיל בלמידה מקוונת, המידה בה התלמיד.ה מכיר את תחומי החוזק היחסיים שלו בלמידה המקוונת.  

ניהול עצמי – למשל, המידה בה התלמיד.ה מסוגל לדחות סיפוקים ולווסת את עצמו במהלך שיעור מקוון, לנהל את הזמן במהלך השיעור, לעקוב אחר המתרחש, להציב לעצמו מטרות ריאליות ולהתמיד בהן, להתמיד בלמידה עצמית ובהיעדר משוב ישיר מהמורה, להפגין מוטיבציה פנימית ולפעול מתוכה.  

מודעות חברתית – למשל, המידה בה התלמיד.ה מסוגל.ת להבין את נק' המבט של האחר במרחב המקוון, (תחושת אי נוחות של המורה כאשר תלמיד מכבה את המצלמה לדוגמה), המידה בה התלמיד.ה מפגין אמפתיה, קבלה, כבוד ורגישות כלפי אחרים גם אם הם נוהגים אחרת ממנו ומגיעים מתרבות/רקע שונה (למשל רגישות כלפי תלמיד שחולק מחשב עם כמה אחים ולכן יש להתחשב בו כאשר קובעים זמן לעבודה משותפת).

מיומנויות בינאישיות –  למשל, המידה בה התלמיד.ה מצליח לבטא את עצמו באופן יעיל במרחב המקוון (למשל מבקש את רשות הדיבור בדרך המוסכמת ומסביר את עצמו באופן בהיר ומתוך התחשבות במגבלת הזמן), מצליח.ה לפתור קונפליקטים ולעבוד בשיתוף פעולה (למשל משתף אחרים במצגת שהכין, מעלה שאלות לדיון, מגיב להצעות של אחרים בצורה עיניינית ומקדמת), מצליח.ה ליזום ולבסס מערכות יחסים חיוביות (למשל מתנהל בצורה מתואמת בצ'ט, יוזם מפגשים בפורמט המקוון, מקשיב לאחרים, מפגין אהדה ותמיכה), מעניק ומבקש עזרה (למשל לסייע בבעיה טכנית שהתעוררה, לפנות ולבקש שיחה אישית כדי לדון בבעיה עמה מתמודד.ת).

קבלת החלטות אחראית – למשל, המידה בה התלמיד.ה מסוגל.ת להעריך ולהבין את המשימות הנדרשות בשיעור סינכרוני ואה-סינכרוני, מצליח.ה לפתור בעיות באופן עצמאי, לערוך רפלקציה על תפקודו/ה בלמידה המקוונת ולקחת אחריות על התנהגותו.ה (למשל על כך שאיחר.ה בהגשת משימה כיון שלא שם לב למועד שהוגדר). 



מיפוי צרכי הצוות החינוכי מבחינת נגישות לציוד, מיומנויות טכנולוגיות ושליטה בדרכים מגוונת להוראה מקוונת.

הערכת צרכי הצוות החינוכי לגבי מידת ההכרות עם תחום ה SEL בהקשר של למידה מקוונת:

  1. הערכת מידת המודעות וההבנה של הצוות את הקשר בין מיומנויות רגשיות-חברתיות לבין הצלחה בלמידה מקוונת והתמודדות עם ארבעת האתגרים המרכזיים.
  2. הערכת המידה בה הצוות מכיר את השונות במיומנויות SEL בלמידה מקוונת בהתאם לשלב ההתפתחותי של התלמידים ולתרבות המקומית.

בהתאם למיפויים אלו, הצוות המתכלל בשיתוף עם כלל הצוות יבנה תוכנית מתאימה לפיתוח המענים הנדרשים. 

התוכנית תכלול

1.הגדרת יעדים לטווח הקצר, הבינוני והארוך – ברמת הצוותים וברמת התלמידים.

2.בחירת תוכניות לפיתוח המקצועי הנדרש בהתאם למיפוי שנערך, וכוללת: 

  • היבטים טכנו-פדגוגיים הכוללים טיפוח מיומנויות SEL של המורים עצמם. 
  • ליווי והדרכה, נגישים מרחוק הניתנים באופן שוטף לאורך כל שנת הלימודים.
  • מתן כלים יישומיים לטיפוח מיומנויות SEL בקרב התלמידים, בלמידה מקוונת.

3. בחירת תוכנית להקנייה ישירה של מיומנויות בקרב תלמידים בהתאם למיפוי שנערך.  התוכנית צריכה לכלול:

  • הקנייה ישירה של מיומנויות SEL מרחוק, בהתאם לשלב ההתפתחותי ולתרבות המקומית. 
  • תהליך הדרגתי ורצוף, למידה פעילה, תרגול מיומנויות, הגדרה ממוקדת של כישורים (עקרונות המכונים SAFE ).
  • הכללה של המיומנויות הנרכשות לכלל מקצועות הלימוד.
  • ליווי והדרכה נגישים מרחוק הממוקדים בפתרון בעיות וניתנים באופן שוטף לאורך כל שנת הלימודים.

4. תכנון וביצוע של תהליכי הערכה לצורכי משוב ושיפור. לדוגמה, שאלונים למורים ולהורים בזמן הפעלת התוכנית ואחריה. 

תכנון ניהול תקשורת קבועה עם ההורים לצורך חיזוק תחושת השייכות ויחסי האמון וזאת באמצעות ניוזלטר, רשתות חברתיות, מייל וכד (בהתאם לתרבות המקומית), ותוך שמירה על ערוץ תקשורת הדדי, שקוף ופתוח.

הגדרה של משאבי הזמן והתקציב הנדרשים לצורך הפעלת התוכנית.

הצגת התוכנית בפני כל הגורמים הרלוונטיים כולל כלל הצוות בביה"ס, גורמים ברמת הרשות המקומית, ברמת משרד החינוך, הורים, תלמידים, גורמים רלוונטיים בקהילה וזאת לצורך קבלת משוב, גיוסם למהלך ואיגום משאבים.

המלצה | חיזוק המיומנויות הרגשיות- חברתיות של המבוגרים

טיפוח סביבת עבודה בה הצוות מרגיש מוכל, נתמך ומועצם יקדם יחסי אמון ויטפח את המיומנויות הרגשיות חברתיות של חברי הצוות. טיפוח מיומנויות ה- SEL של כלל הצוות החינוכי בביה"ס ובניית מערכות יחסים המבוססות על אמון ושיתוף פעולה, תחזק את תחושת השייכות של הצוות, תעלה את תחושת המסוגלות והרווחה ותצמצם חוויות של מתח ושחיקה.

ברמת התלמידים, סביבה  מכילה זו תשפיע על תחושות התלמידים במרחב הלימודי הווירטואלי בהיבטי העצמאות, הביטחון ותחושת השייכות. 

תהליך חיזוק המיומנויות הרגשיות-חברתיות של המבוגרים כולל את הפעולות הבאות:   

המלצה | קידום למידה חברתית רגשית בקרב תלמידים תוך חיזוק הקשר עם המשפחות והקהילה

טיפוח מיומנויות רגשיות-חברתיות בקרב התלמידים בהתאם לשלב ההתפתחותי ולתרבות המקומית.  המרחב הווירטואלי מאפשר לתלמידים גמישות ועצמאות וחשוב לנתב זאת לצורך עידוד מעורבות ואוטונומיה.

תהליך קידום למידה חברתית רגשית בקרב תלמידים תוך חיזוק הקשר עם המשפחות והקהילה כולל:

המלצה | יצירת בסיס נתונים לצורך תהליכי למידה ושיפור מתמשך

תהליך הערכה מעצבת מתמשך על סמך איסוף נתונים, ניתוחם וקבלת החלטות לגבי תהליכי ההטמעה המערכתית של SEL בביה"ס בכלל ובלמידה המקוונת בפרט. ניתן להשתמש במגוון כלים, ובכללם: שאלונים, סקרים, קבוצות מיקוד, תצפיות במפגשי זום / צפייה במפגשים מוקלטים וכיו"ב.

תהליך זה צריך לכלול את כלל צוות בית הספר, באופן שקוף המשתף את הגורמים הרלוונטיים וזאת לצורך תהליכים של למידה ושיפור מתמידים.  בהתאם לנתונים מתקבלות החלטות לשינויים שיש לערוך בשלושת המוקדים שתוארו לעיל.

תהליך יצירת בסיס נתונים לצורך תהליכי למידה ושיפור כולל: 

משמעת ממוקדת תלמיד

Student-centered discipline

על המורים להשתמש באסטרטגיות משמעת שמתאימות לשלב ההתפתחותי של התלמידים שיניעו אותם להתנהג כראוי בכיתה. יש להעניק לתלמידים הזדמנויות להכוונה עצמית ולהבעת דעה. על האסטרטגיות לניהול הכיתה להיות יזומות ולא תגובתיות. התגובה על הפרת כלל משמעת צריכה להיות קשורה לכלל שהופר. כך למשל, הלמידה בפלטפורמה מקוונת מייצרת אפשרויות חדשות לפגיעה באחר ובריונות מילולית, כגון: דרך צ'אט פרטי בהעדר אפשרות פיקוח, אפשרויות לצלם ילדים בכיתה וכד'. בהקשר זה ניתן להמליץ לדוגמא על תהליך של בניית אמנה משותפת של המורה והתלמידים  ביחס להתנהלות ברשת וכן למנות תלמידים שיהיו "נאמני" שיח מכבד ברשת. 

השפה של המורה

Teacher Language

על המורים לשבח תלמידים על עבודה ועל מאמץ, לעודד אותם, לציין מה עשו, ולומר להם מה עליהם לעשות כדי להשתפר. על המורים להשתמש בשפה המעודדת את התלמידים לשלוט בהתנהגותם ולווסת אותה, וחשוב שלא יאמרו להם רק כיצד להתנהג. מורים יכולים, למשל, להזמין את התלמידים לחשוב אילו אסטרטגיות שכבר למדו יוכלו לסייע להם בהתמודדות עם אתגר מסוים.

אחד האתגרים בלמידה המקוונת בהקשר זה הוא העובדה כי מצטמצמות משמעותית ההזדמנויות, מעבר לשיעור עצמו, למפגש עם תלמידים שמאפשר שיח עם תלמידים (הפסקות, מפגשים אקראיים, מפגשים אישיים מתוכננים). לפיכך, מומלץ ליצר הזדמנויות מתוכננות מותאמות לפלטפורמה הדיגיטלית כמו פגישות אישיות קצרות, מיילים והודעות שיאפשרו לשפת המורה המוצעת לבוא לידי ביטוי.

אחריות ובחירה

Responsibility and Choice

חשוב להעניק לתלמידים הזדמנויות לקבל החלטות ולהיות אחראים לפעילויות שונות בכיתה. לשם כך, חשוב ליצור סביבה כיתתית דמוקרטית שהנורמות בה נקבעות בשיתוף התלמידים. אפשר לפתח את תחושת האחריות של התלמידים באמצעות התכנים הנלמדים ואופן הוראתם, וגם באמצעות שיעורים שמעבירים התלמידים עצמם, השתתפות בפעילות קהילתית, התנדבות וכדומה. 

האחריות והבחירה יכולים להעצים את תחושת השייכות בהקשר חינוכי הכוללת בין השאר, רגשות של קבלה, הערכה, להרגיש חלק מקבוצה לקבל עידוד מאחרים (מורים ותלמידים) בכיתה ולהרגיש חלק משמעותי מחיי הכיתה והפעילות המתרחשת בה. 

בהוראה מקוונת מומלץ לשתף את התלמידים בהגדרת כללי ההתנהגות בשיעורים המקוונים (למשל, מתי ניתן לכבות את המצלמות ומתי לא, איך מבקשים רשות דיבור, איך יוצאים להפסקה, האם מותר לאכול בשיעור).  בנוסף, ניתן לתת ביטוי ליכולות ייחודיות של תלמידים בתחומים טכנולוגים בהכנת סרטונים/מצגות/שימוש באפליקציות על מנת להעביר חלק מתכני הלימוד לכלל הכיתה, להגדיר פרויקט כיתתי מקוון שהכיתה תורמת לקהילת בית הספר – למשל, מתן שיעורים פרטיים לתלמידים בכיתות צעירות יותר, חניכה בפלטפורמה דיגיטלית ועוד.

תמיכה וחום

Warmth and Support

על המורים ליצור סביבת למידה בטוחה ואכפתית שבה ירגישו התלמידים מוערכים ושייכים ויהיו חופשיים ליטול סיכונים ולשאול שאלות. על המורים לגלות התעניינות בתלמידים ובבעיות שלהם, והם יכולים לשתף אותם באנקדוטות אישיות.

את הקרבה והחום בלמידה המקוונת ניתן לקדם במגוון דרכים. כך למשל, ניתן לברך כל תלמיד אישית בפתח השיעור ובכך לאפשר לו הנכחה בשיעור, לקיים "ביקורי בית" של מורה לכל תלמיד דרך פלטפורמת הלמידה הדיגיטלית על מנת לחזק את ההכרות האישית ואת הצרכים הייחודיים של כל תלמיד, ליצור מסגרות שמקדמות אינטימיות בתהליכי הלמידה המקוונת, (פיצול רנדומלי או מכוון לחדרי דיונים בפלטפורמת הלמידה הדיגיטלית) וכדומה. 

רפלקציה והערכה עצמית

Self- reflection and Self- assessment

על המורים להטיל על התלמידים משימות הדורשות מהם לחשוב על עבודה שעשו, ולנסות להעריך אותה בעצמם על פי אמות מידה שהציב המורה או קבעה הכיתה. תהליך זה אינו מסתיים בהערכה עצמית, אלא דורש מהתלמידים לחפש דרך לשפר את עבודתם. הלמידה המקוונת מאפשרת לנטר את תהליך הלמידה של התלמידים על ידי דוחות שניתן להפיק (לכמה שיעורים נכנסו, כמה זמן נכחו בשיעור, כמה מטלות הגישו, האם הוגשו במועד וכו'). על בסיס המידע שנאסף ניתן לזהות פערים, לבנת תכנית התערבות ולפתח בקרב התלמידים מיומנויות של ניטור עצמי. בנוסף, ניתן להשתמש ביכולת לבצע סקרים בפלטפורמה הדיגיטלית ובכך לאפשר לכיתה להעריך יחד את אפקטיביות תהליכי הלמידה.

דרך נוספת לפתח את יכולת הרפלקציה וההערכה העצמית בלמידה המקוונת הינה למלא טופס מקוון של הערכה עצמית שמאפשר לתלמיד להעריך את תוצריו ולמורה להגיב ובכך ליצר תהליך אינטראקטיבי של שיפור ולמידה. 

דיונים בכיתה

Classroom Discussions

דיונים בכיתה עשויים לפתח את כישורי התקשורת של התלמידים ואת יכולתם לנהל דיאלוג פורה עם אחרים. לשם כך, על המורים לשאול שאלות פתוחות, להדגיש הסתמכות על ידע, לעורר רפלקציה על תהליך החשיבה, לעודד הקשבה פעילה והישענות על רעיונות שהביעו אחרים, לפתח את היכולת להבחין בין העיקר לטפל ולאפשר לכל התלמידים לבטא את רעיונותיהם. 

מורים יכולים להתמודד עם האתגרים הייחודיים ללמידה המקוונת בהקשר זה במגוון דרכים. לדוגמא, לנהל שיח על מאפייני הדיונים בלמידה המקוונת ולפתח יחד עם התלמידים נורמות ניהול דיון מותאמות, ליצר הקשבה פעילה על ידי כתיבת מחשבות בצ'אט תוך כדי הדיון, לפנות לתלמידים בשמם ולבקש לשמוע את עמדתם ביחס לטיעון שהוצג על ידי תלמיד אחר ועוד.

דרישות וציפיות אקדמיות

Academic Press and Expectations

על המורים לפתח אצל תלמידיהם תפיסה בדבר חשיבות הלימודים וההשקעה בהם, וכן אמונה שאם יעבדו קשה יצליחו. תלמידים צריכים להרגיש שהמורה מאמין בהם, ובד בבד להבין שהם האחראים להצלחתם. 

במסגרת הלמידה המקוונת, חלק מהתלמידים עלולים לחוות פער באוריינות דיגיטלית הנדרשת ללמידה המקוונת, שעלול להתבטא באיחורים, טעויות בהגשה, בקשות תכופות לעזרה והיעדרויות רבות ולהוביל לתחושת לחץ [33].

ישנה חשיבות לכך שמורים יפתחו שיח עם התלמידים על השינויים האקדמיים שמציבה הלמידה המקוונת ביחס לתהליך הלמידה בכיתה, על האתגרים שהשינוי מציב בפני התלמידים וגם על ההזדמנויות והכוחות העומדים לרשותם על מנת להתמודד. 

דרישות וציפיות אקדמיות

Academic Press and Expectations

על המורים לפתח אצל תלמידיהם תפיסה בדבר חשיבות הלימודים וההשקעה בהם, וכן אמונה שאם יעבדו קשה יצליחו. תלמידים צריכים להרגיש שהמורה מאמין בהם, ובד בבד להבין שהם האחראים להצלחתם. 

במסגרת הלמידה המקוונת, חלק מהתלמידים עלולים לחוות פער באוריינות דיגיטלית הנדרשת ללמידה המקוונת, שעלול להתבטא באיחורים, טעויות בהגשה, בקשות תכופות לעזרה והיעדרויות רבות ולהוביל לתחושת לחץ [33].

ישנה חשיבות לכך שמורים יפתחו שיח עם התלמידים על השינויים האקדמיים שמציבה הלמידה המקוונת ביחס לתהליך הלמידה בכיתה, על האתגרים שהשינוי מציב בפני התלמידים וגם על ההזדמנויות והכוחות העומדים לרשותם על מנת להתמודד. 

בניית יכולות על ידי מודלינג, תרגול, משוב ואימון 

מורים יכולים לסייע בבניית יכולות רגשיות־חברתיות בקרב תלמידיהם במהלך הפעלה של מעגל למידה אופייני: הצגת מטרות השיעור, מודלינג, התנסות אישית וקבוצתית, הסקת מסקנות ורפלקציה על התהליך ועל תוצאותיו. בכל חלק של מעגל זה אפשר לחזק למידה רגשית־ חברתית. הלמידה המקוונת מציבה אתגר הן למורים והן לתלמידים בהתמודדות עם סביבת למידה חדשה ודרכי למידה שונות מהמוכרות בכיתה.

בניית היכולות נדרשת הן בהיבט הטכני, האקדמי והרגשי-חברתי. בהקשר זה מומלץ לדוגמא כי יתבצע תרגול של המיומנויות החדשות בטרם יתבקשו לבצע אותן עצמאית, כגון: כניסה לשיעור המקוון, הגשת מטלות, התנהלות בצ'אט ועוד – תוך מתן משוב ואימון לתלמידים. דוגמא נוספת בהקשר זה הינה שימוש באמצעי למידה מגוונים המתאפשרים בלמידה המקוונת להטמעת החומר הנלמד, הגשת מטלות ומתן משוב ספציפי.

למידה שיתופית

Cooperative Learning

כדי ליישם למידה שיתופית ביעילות ולוודא שכל התלמידים משתתפים במשימה, על המורים להקפיד על חמישה עקרונות ומרכיבים: תלות הדדית חיובית, אחריותיות אישית (וקבוצתית), עידוד הדדי להצלחה, שימוש בכישורים בינאישיים וחברתיים והליך קבוצתי של בחינת ההתקדמות לקראת המטרה המשותפת. 

חשוב לציין כי למידה שיתופית הינה בעלת חשיבות יתרה בתהליכי הלמידה המקוונת.  בלמידה מסוג זה, מומלץ כי מורים יעודדו את התלמידים להסתייע בתלמידים אחרים כאשר הם נתקלים בקושי טכנולוגי/אקדמי/רגשי, יעבדו בצוותים, ייצרו הזדמנויות בהן תלמידים יקבלו משוב מתלמידים אחרים, יעבדו בחדרים בפלטפורמה הדיגיטלית ועוד.

למידה רגשית-חברתית | ביבליוגרפיה

[1] בנבנישתי, ר' ופרידמן, ט' (עורכים) (2020). טיפוח למידה רגשית־חברתית במערכת החינוך – סיכום עבודתה של ועדת המומחים, תמונת מצב והמלצות. ירושלים: יוזמה – מרכז לידע ולמחקר בחינוך, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

[2] הררי, י. (2018). 21 מחשבות על המאה ה- 21. כנרת זמורה-דביר.

[3] משרד החינוך. (2020).  מסמך מיומנויות דמות הבוגר. ירושלים: משרד החינוך.

 

[4] Bahreini, K., Nadolski, R., & Westera, W. (2016). Towards multimodal emotion recognition in e-learning environmentsInteractive Learning Environments24(3), 590-605.‏

[5] Baxter, J. (2012). Who am I and what keeps me going? Profiling the distance learning student in higher educationInternational Review of Research in Open and Distributed Learning13(4), 107-129.‏

[6] Boudreau, E. (2020). What makes an excellent online teacher?. Harvard school of education.

[7] Bowers, J., & Kumar, P. (2015). Students' perceptions of teaching and social presence: A comparative analysis of face-to-face and online learning environments. International Journal of Web-Based Learning and Teaching Technologies (IJWLTT)10(1), 27-44.‏

[8] Brackett, M. A., Elbertson, N. A., & Rivers, S. E. (2015). Applying theory to the development of approaches to SEL.‏

[9] Busari, A. O. (2017). The relationship between personality types, learning styles, motivation, self-esteem and academic stress among distance learners in Ibadan Study Center. International Journal of Innovation and Applied Studies19(4), 850.‏

[9] CASEL, Covid Resources. Retrieved from CASEL website

[10] Collaborative for Academic, Social and Emotional Learning (2013). The 2013 CASEL Guide: Effective social and emotional learning programs-preschool and elementary school edition. Chicago, IL: Author. 

[11] Collaborative for Academic, Social and Emotional Learning (2015). The 2015 CASEL Guide: Chicago, IL: Author.

[12] Collaborative for Academic, Social and Emotional Learning (2020). The 2020 CASEL Guide: Reunite, Renew, and Thrive: Social and Emotional Learning (SEL) Roadmap for Reopening School. Chicago, IL: Author.

[13] Chen, P. S. D., Lambert, A. D., & Guidry, K. R. (2010). Engaging online learners: The impact of Web-based learning technology on college student engagement. Computers & Education54(4), 1222-1232.‏

[14] Combs, R. (2020). Success Plan for the Online Learning Experience: Student Engagement, Teacher Accessibility, & Relationships. Middle Grades Review6(2), 11.‏

[15] Corcoran, R. P., Cheung, A. C., Kim, E., & Xie, C. (2018). Effective universal school-based social and emotional learning programs for improving academic achievement: A systematic review and meta-analysis of 50 years of research. Educational Research Review25, 56-72.‏

[16] Denham, S. A., Wyatt, T. M., Bassett, H. H., Echeverria, D., & Knox, S. S. (2009). Assessing social-emotional development in children from a longitudinal perspective. Journal of Epidemiology & Community Health63(Suppl 1), i37-i52.‏

[17] Dixson, M. D. (2010). Creating effective student engagement in online courses: What do students find engaging? Journal of the Scholarship of Teaching and Learning, 1-13.‏

[18] Domitrovich, C. E., Pas, E. T., Bradshaw, C. P., Becker, K. D., Keperling, J. P., Embry, D. D., & Ialongo, N. (2015). Individual and school organizational factors that influence implementation of the PAX good behavior game intervention. Prevention Science16(8), 1064-1074.‏

[19] Faircloth, B. S., & Hamm, J. V. (2005). Sense of belonging among high school students representing 4 ethnic groups. Journal of Youth and Adolescence34(4), 293-309.‏ Navigate the complex field of social and emotional learning, Harvard university, (2020).

[20] Hughes, G. (2007). Diversity, identity and belonging in e-learning communities: Some theoriesand paradoxes. Teaching in higher education12(5-6), 709-720.‏

[20] Jackson, P., Cashmore, A., & Scott, J. (2010). Sense of belonging: Background literature.‏

[21] Jagers, R. J., Rivas-Drake, D., & Williams, B. (2019). Transformative social and emotional learning (SEL): Toward SEL in service of educational equity and excellence. Educational Psychologist54(3), 162-184. 

[22] Jones, S., Bailey, R., Brush, K., & Nelson, B. (2019). Introduction to the Taxonomy Project: Tools for Selecting & Aligning SEL Frameworks. Collaborative for Academic, Social, and Emotional Learning.‏

[23] Jones, S. M., & Bouffard, S. M. (2012). Social and emotional learning in schools: from programs to strategies and commentaries. Social policy report26(4), 1-33.‏

[24] Jones, S. M., McGarrah, M. W., & Kahn, J. (2019). Social and emotional learning: A principled science of human development in context. Educational Psychologist54(3), 129-143.‏

[25] Kopelman-Rubin, D., Mufson, L., Siegel, A., Kats-Gold, I., Weiss, N., & Brunstein-Klomek, A. (2020). I can succeed, a new social emotional learning program for children based on interpersonal psychotherapy for adolescents. European Journal of Developmental Psychology, 1-19.‏

[26] Laine, T. H. (2018). Mobile educational augmented reality games: a systematic literature review and two case studies. Computers7(1), 19.‏

[27] Lally, V., Sharples, M., Tracy, F., Bertram, N., & Masters, S. (2012). Researching the ethical dimensions of mobile, ubiquitous and immersive technology enhanced learning (MUITEL): A thematic review and dialogue. Interactive Learning Environments20(3), 217-238.‏

[28] McNeely, C. A., Nonnemaker, J. M., & Blum, R. W. (2002). Promoting school connectedness: Evidence from the national longitudinal study of adolescent health. Journal of school health72(4), 138-146.‏

[29] Meyers, A. B., Tobin, R. M., Huber, B. J., Conway, D. E., & Shelvin, K. H. (2015). Interdisciplinary collaboration supporting social-emotional learning in rural school systems. Journal of Educational and Psychological Consultation25(2-3), 109-128.‏

[30] Mishna, F., Saini, M., & Solomon, S. (2009). Ongoing and online: Children and youth's perceptions of cyber bullying. Children and Youth Services Review31(12), 1222-1228.‏

[31] Nagaoka, J., Farrington, C. A., Ehrlich, S. B., & Heath, R. D. (2015). Foundations for Young Adult Success: A Developmental Framework. Concept Paper for Research and Practice. University of Chicago Consortium on Chicago School Research. 1313 East 60th Street, Chicago, IL 60637.

[32] Peacock, S., & Cowan, J. (2019). Promoting Sense of Belonging in Online Learning Communities of Inquiry in Accredited Courses. Online Learning23(2), 67-81.‏

[33] Porat, E., Blau, I., & Barak, A. (2018). Measuring digital literacies: Junior high-school students' perceived competencies versus actual performance. Computers & Education126, 23-36.‏

[34] Rahali, K., Abidli, Z., Khohmimidi, A., Elhamzaoui, M., Seghiri, R., Jabari, K., & Chaouch, A. (2020). Ibn Tofail’s University students’ satisfaction evaluation towards distance learning and its impacts on the students’ mental health during the Covid 19 Confinement. Bangladesh Journal of Medical Science, 51-S.‏

[35] Sun, J. C. Y., & Rueda, R. (2012). Situational interest, computer self‐efficacy and self‐regulation: Their impact on student engagement in distance education. British Journal of Educational Technology43(2), 191-204.‏

[36] Taylor, R. D., Oberle, E., Durlak, J. A., & Weissberg, R. P. (2017). Promoting positive youth development through schoolbased social and emotional learning interventions: A metaanalysis of followup effects. Child development88(4), 1156-1171.‏

[37] Thomas, L. (2012). Building student engagement and belonging in Higher Education at a time of change. Paul Hamlyn Foundation100, 1-99.‏

[38] Toh, Y., So, H. J., Seow, P., & Chen, W. (2017). Transformation of participation and learning: Three case studies of young learners harnessing mobile technologies for seamless science learning. The Asia-Pacific Education Researcher26(5), 305-316.

[39 Tomei, L.A. (2006). The impact of online teaching on faculy load: Computing the ideal class size for online course. Journal of Technology and Teacher Education, 14(3), 531-541.

[40] Vakoufari, M., Christina, A., & Mavroidis, I. (2014). Self-esteem and loneliness as factors affecting distance learning students. European Journal of Open, Distance and e-learning17(2), 100-116.‏

[41] Weissberg, R. P., Durlak, J. A., Domitrovich, C. E., & Gullotta, T. P. (2015). Social and emotional learning: Past, present, and future.‏

[42] Whittaker, A. A. (2015). Effects of team-based learning on self-regulated online learning. International Journal of Nursing Education Scholarship12(1), 45-54.‏

[43] Yoder, N. (2014). Self-Assessing Social and Emotional Instruction and Competencies: A Tool for Teachers. Center on Great Teachers and Leaders.‏

הנגשת הלמידה מרחוק

גם בהינתן שמערכת החינוך תידרש לצמצום הפערים הדיגיטליים ע"י אספקת מכשירי קצה ונגישות לאינטרנט, יש להניח כי זהו תהליך שלא יושלם בזמן הקרוב. לאור זאת, מערכת החינוך צריכה להידרש להכין חלופות ללמידה מרחוק שאינה מתבססת רק על למידה מקוונת. זאת ע"י פיתוח אמצעי למידה לא מקוונים אם בצורה של חומרים מודפסים, מרחבים קוליים, או שימוש בשידורי הטלוויזיה.

באופן ספציפי מומלצים הצעדים הבאים: 

  • עבור תלמידים דוברי ערבית ובמיוחד תלמידים בישובים בדואים:  
    • יש להדפיס ולהפיץ חוברות למידה בתוך הקהילה באמצעות הוועד המקומי/הורים מתנדבים/מתנ"סים/צוות ביה"ס/מורים מהיישוב עצמו.
    • יש להקפיד על הערכה חלופית באמצעות משימות שבועיות שאינן דורשות הכנה רבה אך שומרות על קשר רציף עם המחנך/ת ו/או המורה.
    •   חשיבה על מתכונת ללמידה חלופית עבור אוכלוסיות חסרות נגישות: קיימות בשוק תוכניות חלופיות  (על בסיס מסחרי), יש לחשוב כיצד ניתן להנגישן ללא עלות (לדוגמה: לימודי אנגלית אצל תומר ברץ – אוף ליין, חווייתי, משפחתי. שימוש בתכנים של מיכל זק – 20/40/40 ועוד)
    •  יש להקים צוות מומחים מהאוכלוסייה הערבית שיעמול על בניית מאגר של תכנים ומערכי שיעור בשפה הערבית ללא עלות ואשר אינם דורשים שימוש באינטרנט.
    • יש לתרגם מיידית לשפה הערבית את כל שידורי המט"ח בכל המקצועות תוך הקמת ועדת ביקורת שתבדוק את רמת התרגום.
  • עבור האוכלוסייה החרדית במוסדות שימשיכו ללמד באמצעות המרחבים הקוליים:
    •  ברמה הטכנית, יש למצוא פתרון של קווי טלפון בעלי יכולת תפוסה גדולה יותר של משתמשים. 
    • יש לפתח מתודות הוראה ומתכונות הוראה מותאמות ללמידה במרחבים קוליים. 
  • אוכלוסייה נוספת שמהווה אתגר מבחינת הנגשת הלמידה המקוונת במקרה של סגר  היא אוכלוסיית הגיל הרך. ישנה חשיבות רבה להשקעה בפיתוח מיומנויות למידה בגיל הרך, מתוך הבנה כי השקעה בגילאים אלו הינה קריטית לצמצום פערים ( Elango, et al, 2015). לכן על מנת לא לייצר פערים שלא ניתנים לגישור, יש להשקיע חשיבה גם באוכלוסייה זו. לאור זאת יש להקים צוות מומחים לעניין הגיל הרך שיתאים את אופני הלמידה בזמן סגר לגילאים אלו. בצוות שכתב דו"ח זה לא היו מומחיות לענייני הגיל הרך. 
  • גם אם מתקיימת מתכונת של למידה מרחוק חלקית או מלאה, במיוחד בקרב אוכלוסיות מוחלשות, הזקוקות לתמיכה בלמידה כמו גם לתמיכה רגשית, יש לקיים את הלמידה בקבוצות קטנות, הדומות ללימוד פרטני.