פערים דיגיטליים

Digital Divide
המושג פערים דיגיטליים (digital divide) בראשיתו בעיקר התייחס לפערים בנגישות למשאבים טכנולוגיים, קרי נגישות למכשירי קצה וחיבור לאינטרנט. המחקרים הראשונים שעסקו בפערים דיגיטליים התמקדו בעיקר בקורלציה בין מאפיינים סוציו-אקונומים ומידת הנגישות ל) ICT Mesch & Talmud, 2011). אולם, בשנים האחרונות מתגבשת ההבנה כי פערים דיגיטליים אינם באים לידי ביטוי רק בנגישות לטכנולוגיה, אלא גם באופן בו נעשה בה שימוש ולכן, פערים אלו לא יכולים להצטמצם רק באמצעות פתרונות טכנולוגיים (OECD, 2000). ישנה כיום הסכמה רחבה, כי מעבר לשאלה של נגישות למשאבי קצה וחיבור לאינטרנט יש לבחון גם פערים בשימוש ב ICT, באוריינות ובכישורים דיגיטליים, בנגישות לתמיכה טכנית וחברתית בזמן השימוש, לפערים ביכולת לצרוך מידע מקוון באופן ביקורתי ובפערים בסוגי השימוש

דומג'יו והרגטיאי :  ממדים של אי שוויון דיגיטלי:

  1. אי שוויון בנגישות למכשירי קצה;
  2. אי שוויון בשימוש אוטונומי;
  3. אי שוויון בכישורים (אוריינות) הנדרשים לשימוש באמצעים דיגיטליים – הקשורים לסוגי אוריינות אחרים
  4. אי שוויון בתמיכה חברתית

והבדלים בשימושים בטכנולוגיה (למשל היקף השימוש לצורכי למידה, צרכנות, בידור ועוד). החשיבות העולה של שימוש ב ICT יש בה בכדי לשמר פערים קיימים ולהרחיב אותם. מאפינים דמוגרפיים כגון גיל, השכלה, הכנסה, ושיוך אתני, מנבאים לא רק נגישות למכשירי קצה ולחיבור לאינטרנט (קרי פערים דיגיטליים בנגישות) אלא גם מתורגמים לפערים בכישורים טכנולוגיים ובשימוש ב ICT באינטרנט.